פרק 15

הבונים החופשיים - סמלים, טקסים והיררכיה

למעשה, כל המאבקים של הדת היהודית בשאר הדתות, נעשו וממשיכים להיעשות למען:

1) דרך ידיעת האלוהים (תורת הנסתר, כלומר ידיעת האלוהים ''דרך הבחנה בבריאה'' או דרך ישירה, דרך רוח הקודש);

2) מהות המעמד מול אלוהים (מקדש);

3) שפת התקשורת עם אלוהים (סמליות או האמונה, וציות למצוותיו של אלוהים);

4) סביבה רוחנית והפגנת רוחניות (נסים והכהונה ברוחו).

אבל! הרבה לפני ביאת ישוע המשיח, היהדות האליטיסטית ''נדדה'' בכל ארבעת הסעיפים לעבר עובדי האלילים, כפי שכתוב ''וְעַתָּה מַה-לָּךְ לְדֶרֶךְ מִצְרַיִם לִשְׁתּוֹת מֵי נָהָר?'', כלומר נעמדו על דרך ידיעת האלוהים, אותה הוא העניק לעובדי האלילים. נזכיר: ''... וְֽ֠רָאִיתָ אֶת־הַשֶּׁ֙מֶשׁ וְאֶת־הַיָּרֵ֜חַ וְאֶת־הַכּֽוֹכָבִ֗ים כֹּ֚ל צְבָ֣א הַשָּׁמַ֔יִם וְנִדַּחְתָּ֛ וְהִשְׁתַּחֲוִ֥יתָ לָהֶ֖ם וַעֲבַדְתָּ֑ם אֲשֶׁ֙ר חָלַ֜ק יְהוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ אֹתָ֔ם לְכֹל֙ הָֽעַמִּ֔ים תַּ֖חַת כָּל־הַשָּׁמָֽיִם׃  וְאֶתְכֶם֙ לָקַ֣ח יְהוָ֔ה וַיּוֹצִ֥א אֶתְכֶ֛ם מִכּ֥וּר הַבַּרְזֶ֖ל מִמִּצְרָ֑יִם לִהְי֥וֹת ל֛וֹ לְעַ֥ם נַחֲלָ֖ה כַּיּ֥וֹם הַזֶּֽה''. ניתן להסיק, צבא השמיים הוגדר לגויים שלא ידעו את אלוהים, לעמו אלוהים הגדיר אך ורק את עצמו.

כאשר היהדות הקדומה התאחדה ברוחה עם עובדי האלילים, היא החלה למשול בהם. (הלנה בלבצקי): "מקור הקבלה אינם היהודים, משום שהם היו האחרונים שקיבלו אותה מעובדי אלילים ומהמצרים''. יתר על כן, התנ''ך מראה לנו באופן מספק את ההיסטוריה של עם ישראל הקדום, שחטא אחרי עבודת האלילים של העמים השכנים לו. מסמכים היסטוריים אומרים כי תלמוד הקבלה, בעל קשר הדוק וישיר עם מצרים העתיקה, הן בתחילתה של ההיסטוריה היהודית והן גם בהמשך בזמן שלטון תלמי, היה בעל שורה נציגים באלכסנדריה בראשו של הנציג ההלניסטי היהודי - פילון. במשך ההיסטוריה, הכוהנים המצרים של שושלת תלמי, מדור לדור אספו את פנינות הידע האקולטי של אלילהם, ואחסנו אותם תחת שמירה בספרייה המפורסמת של אלכסנדריה.  הם קיוו שבדרך זו הם יהיו לבעלי השלטון העולמי. קיסר ששלט בשנות ה48 לפני הספירה, בישוף פאופן בשנת 390 לספירה ועומאר בשנת 640, בהדרגתיות שרפו את הספריה האלכסנדרית, והשמידו ללא זכר את הירושה העולמית של האקולטיזם. לאחר צליבתו של ישוע המשיח, היהודים אספו את כל החלקיקים שנותרו מהחכמה האקולטית מכל רחבי העולם ושמרו אותם, העלו את חשיבות הקבלה ואת סמליות הטארוט,מעל הניסיון של העולם בדרך ידיעת האלוהים. (''ארקאן הטארוט'' \ולדימיר שמאקוב:) "הקבלה זוהי דוקטרינה מיסטית. כאמור במסורת, הקבלה נוצרה לפני בריאת העולם, ונפתחה לאבינו אדם עוד בעת שהותו בגן העדן. קבלה, כמדע של האמת הנצחית, העקרונות ומאפיינים של האלוהות, היא מעל לתחומי הזמן ומולכת עליו. הקבליסטים טוענים שישנה רק אמת אחת, והיא קדמה ללידתו של אדם ומולכת בכל העת. הקבלה היא הפילוסופיה הטהורה והקדושה ביותר. תלמוד הקבלה הוא בעל קשר הדוק עם מצרים העתיקה בעת ניצוצותיה הראשונים של ההיסטוריה של עם ישראל, קשר שהמשיך את קיומו גם בימי מלכות בית תלמי הגדול. בימי הבניים תלמוד הקבלה גייס חסידים לרוב מהעם היהודי. זו הדרך בה רצה הגורל לשמר את התלמוד בקרב עם ישראל, והיהודים הצליחו לשמר תלמוד קדוש זה למשך אלפי שנים. הם הציגו את כל מהותו של התלמוד המלכותי, והקבלה בצדק קוראת לעצמה מדע אלוהי, אנושי וייקומי. עשרים ושתיים אותיות האלפבית העברית מייצגים את הספר הקדוש''.

פיזורם של היהודים בכל רחבי העולם לאחר צליבתו של ישוע המשיח התקבל כאות מ''אל היהודים'', שהגיע זמנם להשתלט על כל העולם ולהתחיל בבניית המקדש העולמי, לפי ההבטחות העתיקות שאלוהים נתן לאברהם, יצחק ויעקב. לכן הם ניגשו לביצוע משימה זו.

נחזור למהותם של הבונים החופשיים בעולם:

כבר אמרנו, ששורשיהם של הבונים החופשיים טמונים עמוק בתוך ההיסטוריה. הרעיונות הראשונים לבניית המקדש העולמי נודו עוד בימי שלמה המלך. ולמעשה, כל המלחמה התנכ''ית שבין נביאיו של אלוהים לבין נביאי השקר, בין המלכים שהאמינו באלוהים לבין מלכים עובדי אלילים, מהווה מלחמה על דרך האמת לידיעת האלוהים, על הידע האקולטי של אלוהים, ועל פולחן הבונים החופשיים.  דבריו של יחזקאל: "וַיָּבֵ֥א אֹתִ֖י אֶל־פֶּ֣תַח הֶֽחָצֵ֑ר וָאֶרְאֶ֕ה וְהִנֵּ֥ה חֹר־אֶחָ֖ד בַּקִּֽיר׃ וַיֹּ֣אמֶר אֵלַ֔י בֶּן־אָדָ֖ם חֲתָר־נָ֣א בַקִּ֑יר וָאֶחְתֹּ֣ר בַּקִּ֔יר וְהִנֵּ֖ה פֶּ֥תַח אֶחָֽד׃ ויֹּ֖אמֶר אֵלָ֑י בֹּ֤א וּרְאֵה֙ אֶת־הַתּוֹעֵב֣וֹת הָרָע֔וֹת אֲשֶׁ֛ר הֵ֥ם עֹשִׂ֖ים פֹּֽה׃ וָאָבוֹא֘ וָֽאֶרְאֶה֒ וְהִנֵּ֙ה כָל־תַּבְנִ֜ית רֶ֤מֶשׂ וּבְהֵמָה֙ שֶׁ֔קֶץ וְכָל־גִּלּוּלֵ֖י בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֑ל  מְחֻקֶּ֥ה עַל־הַקִּ֖יר סָבִ֥יב׀ סָבִֽיב׃ וְשִׁבְעִ֣ים אִ֣ישׁ מִזִּקְנֵ֣י בֵֽית־יִ֠שְׂרָאֵל וְיַאֲזַנְיָ֙הוּ בֶן־שָׁפָ֜ן עֹמֵ֤ד בְּתוֹכָם֙ עֹמְדִ֣ים לִפְנֵיהֶ֔ם וְאִ֥ישׁ מִקְטַרְתּ֖וֹ בְּיָד֑וֹ וַעֲתַ֥ר עֲנַֽן־הַקְּטֹ֖רֶת עֹלֶֽה׃'' -מילים אלה ממחישות לנו בבירור איך התנהלו ישיבות של הבונים החופשים בזמנים ההם, כי דבר זהה לכך אנו יכולים לראות גם כיום. הדלתות של הישיבות של הבונים החופשיים סגורות לאלה שלא הוקדשו לסודותיהם, אותם סמלים על הקירות, אותן מטרות.

שוב על הסמליות של הבונים החופשיים. כל הפעילות המגוונת של הבונים החופשיים התקודדה ונהפכה לשורה של סמלים וטקסים. עוד מימי קדם, על הבונים החופשיים נאסר לגלות את סוג העט, המברשת והחותך, תחת איום על חייהם. אושרה רק העברה מילולית של הסודות לאחר השבועה לשמור על שתיקה. כל הסודות מועברים בסמלים. הסמלים הללו הם הדגמה חיצונית של אמיתות סוד גדולים. "סמל מספק מחשבות, מרחב וחופש, הדגמה מגבילה וכופה'', -אומרים הבונים החופשיים.

פרשנות של הבונים החופשיים: (מתוך הספר של קבליסט יהודי, סן מרטן:) ''פעם אחת היה אדם קדמון (מין אנושי), אשר טובו וכוחו סופק לו תודות לכך שנשמתו הייתה מחוברת לאלוהים. (למעשה, הוא עצמו היה אלוהים). לאחר מכן הוא "נפל" בגלל "ניצול לרעה של רצוניו" והפך לאדם לא מושלם רגיל. נפילתו של האדם הייתה משולשת: רוחנית, נפשית, וגופנית. מהבחינה הראשונה הוא נפל בדמיונו, מהבחינה השנייה כשנרדם ובשלישית כאשר התפתה מהנחש. אדם, שהכיל בתוכו את ההתחלה הגברית והנשית, אך לא היה לו גוף כמו בעולמנו. אך רק כאשר הוא התפתה מהנחש והתחבר עם היקום, הוא איבד את המהות הרוחנית שלו שבעצם בראה אותו, וקיבל תדמית של ייצור בעל מוות. אך זיכרונו שמר את יופיו של גן עדן וידיעות אלוהיות גבוהות. נשמרה עבורו האפשרות להיוולד מחדש דרך לימוד הקבלה. כלומר, תחילה הוא למד לתקשר עם העולם הרוחני ולאחר מכן עם אלוהים. (הערה: מסתבר כי קיימות 33 רמות ההקדשה אצל הבונים החופשיים והן מהוות את התהליך של ההיוולדות מחדש). אדם שמר בליבו חלקיק אור אשר האיר את גן העדן ממנו גורש והמשיך להאיר את ליבו בחסד יודע כל . הוא העביר חלקיק אור זה לילדיו, אך ככל שהתרבו צאצאיו, כך האור איבד את חוזקו.ורק כמה גברים נבחרים שהיו מתגעגעים לגן העדן האבוד, שמרו בליבם את האור המלא חסד. הפחד שהסודות הגדולים יאבדו לנצח במשך הזמן, גרם לחכמים ללכוד אותם לסמלים. הסמלים האלו הועברו לנבחרים לאחר הרבה סבל. שלמה הנבון היה אחד מהנבחרים הללו והחליט להקים בית מקדש עצום, שיעביר את הסמליות הזאת לכל הצמאים לדעת את אמת אלוהים. אור תבונה זה הועבר ונשמר היטב, ולבסוף הגיע לידיהם של הבונים החופשיים. (הערה: כלומר הבונים החופשיים הם המשכיות של אדם ושלמותו)''.

בבסיס הסמליות של הבונים החופשיים נמצאים הפטיש, המחוגה והמד זווית. כמו שכבר  ציינו קודם, אדונירם לא גילה את הסודות המרוממים ולכן נרצח על ידי אנשים מין הרמה הנחותה. הרוצחים הכו אותו בפטישים, מחוגות ומדי זווית, ולכן שלושת אלו הפכו לסמלים העיקריים של הבונים החופשיים, הנמצאים בבסיסם של שאר הסמלים של הבונים החופשיים.

לכן, מחוגה הפתוחה ב-60 מעלות זהו סמל המודעות הגבוהה ביותר. לכן, המגן דוד של היהודים, בעל שני משלושים, מהווה את הסמל החשוב ביותר ביהדות, ויתר על כן, לתוך הכוכב בעל ששת הקודקודים, באופן מושלם נכנסים עשרים המזלות. כל העולם והיקום חתום בכוכב זה. הכוכב בעל ששת הקודקודים מכיל בתוכו המון משמעויות ופירושים, אך  אחד הפירושים המרכזיים מתבטא במילים: ''החלפתו של מי שהיה קודם, בזה שיהיה אחרי''. - עוד נחזור לזה.

עוד על סמלים:
בסמליות של הבונים החופשיים, הכוכבים הזוהרים מסמלים רוחניות, כוח חיים ותודעה. השמש מסמלת את האמת, האומץ, הצדק והכוח הפועל. הירח מסמל אהבה טהורה, טבע, ישות. שבעה הכוכבים מייצגים את החוכמה, התודעה, המצפון, הפחד מאלוהים והאהבה. המנורה בעלת שלושת הקנים מגלמת את ההתחלה הרוחנית וההוקרה לבורא עולם בטהרת גן העדן. שירות האל לפי חוקי משה, המשחוררים מעבודת אלילים ו(אפילו) ההתגלות הנוצרית. אבן פראית מגלמת מוסר גס וכאוס. אבן מעוקבת- מוסר מעובד. ענף מעץ השיטה מייצג אל-מוות. קבר, גולגולות ועצמות, מייצגות את השנאה למוות וצער על היעלמותה של האמת. כובע עגול, סמל לחירות. כובע משולש, חלק ממגן דוד.

סמלים, סימנים וכל ההרלדיקה, הם בעלי משמעות נסתרת בקרב הבונים החופשיים.וכך גם העניבות ותנועות הגוף. על כל דבר ניתן לראות את סמליות הבונים החופשיים.

בכדי לזהות באדם זר חבר מהמסדר, משתמשים בשלוש דרכים: סימן לראייה, מילה לשמיעה ונגיעה להעברת תחושה. בהיותו של הבונה החופשי במקום זר, הוא דרש מהלשכה המזהה סמלים ושטיחים.    ברמות ההקדשה הגבוהות, רב בונה חייב לבצע 7 סימנים ו-4 נגיעות, לומר מילה קדושה ו-4 מילות מעבר. בשביל בונה חופשי כל גופייה, סינר, סרט, גלימה וצלחת - נושאים משמעות. (ליורסה- שטיחי קיר וברכת השלום של ילצין ורזנוב עם נגיעת אפים, דוגמאות לסמליותם של הבונים החופשיים. "מגדל אייפל" - משולש שזינק, סמלו של פריז במאה ה-19, מבנה מרובע- סמל להגשמת מזימות היהודים, וסמלו של פריז בשנות ה-20).

על סמליות הצלב בקרב הבונים חופשיים נרחיב בהמשך.

("הדוקטרינה הסודית" \הלנה בלבצקי:) ''מקור הרעיון של ''האדם הצלוב'' בא מההינדים. אפלטון אימץ רעיון זה בצלבו שווה הצלעות וטמן בו משמעות ''האל השני'', שתיעד עצמו בתוך היקום בצורת צלב. קרישנה גם הוצג כ''צלוב''. קורבן נוסף היה פרומתאוס, שנצלב על צלב האהבה, על צוק תשוקות אנושיות. הוא נהיה לקורבן בשל נאמנותו לרעיון פיתוח האלמנט הרוחני באנושות. ארבעת קצוות הצלב מצביעים על ארבעת רוחות השמיים. ההינדים עיקלו את קצוות הצלב וכך נוצר צלב קרס. כיום הוא מהווה את סמל המונגולים הבודיסטים. ארבעה קצוות הצלב, המופנים לעבר ארבעת חלקי העולם נאבדים באין סוף. מורכבות סוד הצלב מסתכמת במילים הבאות של החוכמה ההרמטית: "הפרד את האדמה מין האש, את הצורה הדלה מהצפופה.  עלה מין הארץ השמיימה, וחזור לארץ''. רוזֶנקרויצֶרים מובעים בסמל ''צלב וורד''.

''הספרות 3, 4 ו-7, הינן ספרות מקודשות של חיים ואחדות. במיסטריות העתיקות, הספרה 6 נתפסת כסמל לטבע המוחשי. מכוון שספרה זו, הנה תדמית של ששת הממדים של ששת הכיוונים. ארבעת הראשונים: צפון, דרום, מזרח מעבר ושני האחרונים: למעלה ולמטה. ששת הממדים מאפיינים את האדם המוחשי, שבעת הממדים מאפיינים את הנשמה''.

(''ארקאן הטארוט'' \ולדימיר שמאקוב:)  "ריבוע הכולל בתוכו משולש עם נקודה, מהווה סמל לספר החוכמה(הארקאן). הנקודה, בדומה לאפס, הינה סמל טבעי של אבסולוטיות שלא ניתנת להבנה לעד. האפס הוא גבוה מכל המספרים, הוא כולל בתוכו את כל המספרים ויחד עם זאת לא ניתן להבנה ונלמד רק בדרך התקרבות. המשולש הוא סמל למציאות; כל מה שקיים, נלמד על ידי האדם במשולשים. כל דבר אחר אלו הן צורות חשיבה אבסטרקטיות שקמות לתחייה בעקבות מתן החיים של עקרון המשולש. זהו סמל הקיום היחיד. ריבוע הוא סמלו של עולם היישום והאלוזיה העולמית של בני המאיה, הנשען על ארבעת העקרונות הקיומיים. ארבעת עקרונות אלו מייצגים את עצם הבריאה וכך גם קובעים את כיוון זרימת החיים בה''.

כוכב מחומש הוא סמל של יכולות בלתי מוגבלות ואוטוקרטיית התודעה. כל מפתחות הקבלה לנבואות- נמצאים במחומש הזה. כוכב המיקרוקוסמוס.

הכוכב בעל ששת הקודקודים מכיל מספר משמעויות ופרשנויות, על חלקם כבר דיברנו ולחלקם עוד נחזור בעתיד.

המספר 666, המסמל את הכוכב בעל שש הקדקודים, מהווה את ''מספר האדם'',כלומר שהאדם מעורב במספר זה ועליו לדעת את סודו של מספר זה. סמליותו של מספר זה גדולה יותר מכל הסמלים של האנושות: של הכוכב המחומש, של הצלב, של הצלב קרס, של הסהר, וכתוצאה מכך של כל שאר הסמלים. כל הסמליות של העולם רק מקדמת וצופה לעליונות והמלכות של כוכב בעל שש הקדקודים על כל העולם. אך כל הסמלים והסימנים הם בעלי טבע זהה עם הכוכב בעל שש הקדקודים, הטבע הרוחני של העולם הזה.

("ההתגלות"): " עֶשֶׂר הַקַּרְנַיִם אֲשֶׁר רָאִיתָ הֵם עֲשָׂרָה מְלָכִים אֲשֶׁר עֲדַיִן לֹא קִבְּלוּ מַלְכוּת, אַךְ יְקַבְּלוּ סַמְכוּת כִּמְלָכִים לְשָׁעָה אַחַת יַחַד עִם הַחַיָּה. הַלָּלוּ כַּוָּנָה אַחַת לָהֶם וְיִתְּנוּ אֶת כֹּחָם וְסַמְכוּתָם לַחַיָּה". " הַלָּלוּ כַּוָּנָה אַחַת לָהֶם" מה שמוכיח את טבעם האחיד של כל הסמלים בעולם. והעובדה ש''יִתְּנוּ אֶת כֹּחָם וְסַמְכוּתָם לַחַיָּה'', מוכיחה את השלטון של הכוכב בעל שש הקדקודים על כל הסמלים של העולם. כאשר הכוכב בעל שש הקודקודים ימלוך על כל העולם, כל שאר הסמלים האחרים יבואו לביטול או יתפסו עמדה נחותה.

על הטקסים של הבונים החופשיים:

טקסים של שלושת המעלות הנמוכות ביותר, הם טקסים המסמלים עקרונות אתיים, שוויון, אחווה, אהבה ואי התנגדות לרוע. לשכות אלה נקראות "לשכות יוחנן", צבען הן תכלת וזהב, כלומר הלשכות הנמוכות הן למבשרים חולמניים. הסיסמה שלהם: "זרע את הזרעים של ממלכת אור'': מידות טובות, ציות, הכרה עצמית, דחייה של גאווה, אהבה לאנושות, נדיבות, צדקה, ענווה, אהבת מוות.

כלומר, ברמות הנמוכות של הבונים החופשיים, עבודת המקודשים עומדת בגבולות ה''מקדש אלוהים בתוך תוכך''. הם עמלים בקפדנות על סיתות אבן גסה, המסמלת את טבע האדם בהיותו הוא. ולכן, כלי העבודה העיקריים אצל הבונים החופשיים אלה הם מחוגות, מדי זויות ופטישים. התקדמותו של הבונה החופשי על מדרגות ההקדשה - ויש 33 מדרגות, מראה את השתפרות תנועתו לעבר ''אמת החיפוש אחר משמעות הבשורה האבודה'', בה מוסתר סוד הייקום. הבנייה החופשית בשלביה הנמוכים היא "המדע של המוסר, המוסתר מאחורי רעלה של אלגוריות ומוצג באמצעות סימנים".

הלשכות הנמצאות בדרגות הקדשה גבוהות יותר של הבונים החופשיים לומדות קבלה, קסם ואלכימיה. אדם שעבר הקדשה, יהיה חייב להאמין באלוהים ולאהוב את רעהו. אבל! העקרון הראשוני של אי-התנגדות לרוע של ''לשכות יוחנן'', בהקדשות גבוהות יותר נחלש לטובת העקרון שמותיר מאבק כוחני ברוע.  אלה הן הלשכות האדומות, הלשכות של הפעילים, המממשים את מטרותיהם של הבונים החופשיים ונאבקים בכל האנושות למען שלטון אחיד ויחיד בעולם. בלשכה זו נמצאים מהפכנים, בנקאים,תעשיינים, קצינים בחירים, מלכים וכהנים. הנה כוונת הכתוב: " וְרָאִיתִי אִשָּׁה יוֹשֶׁבֶת עַל חַיָּה אֲדֻמָּה..." - צבע הפעילים של לשכות הבונים החופשיים.

טקסים של רמות ההקדשה הגבוהות מסמלים את הלחימה למען האידאל באמצעות כוח, התהילה שבסבל למען השגת המטרה ואכזריות נוראית לאויבים ובוגדים. הלשכות הגבוהות ביותר של הבונים החופשיים, הכינו נבחרים בודדים בעלי כוחות לא אנושיים בכדי שיוכלו לנקום על זכויותיהם המוחרמות (כל זה תחת חסות ונציגות יהודית), בלחימה נגד עריצות אזרחית ודתית.

אך הרמות הגבוהות ביותר הן הלשכות השחורות, הנקראות ''לשכות האחים התיאורטיים'', כלומר של מנהיגי הבונים החופשיים וכל היהודים בעולם. הם, ורק הם, בעלי הבנה תיאורטית של יסודות הקיום, הם המחוקקים של כל הרעיונות והם השלטון האמיתי על כל העולם.

וזהו הנסיון הישיר של הבונים החופשיים להיות זהים למקדש שלמה. בדומה למקדש שלמה, בו היה מין אולם שבו העולים אל המקדש היו מתכוננים לעלות למקדש ולגשת אל הטקסים הדתיים ושירות האלוהים,  כך גם הלשכות של הבונים החופשיים בעלות אולמות כאלו. כמו שבמקדש, היו כהנים נבחרים של משכן הקודש, כך קיימות גם הלשכות האדומות, הפועלות באופן ישיר בכל התחומים הפרקטיים הנוגעים לכלל האנושות.  בדומה למקדש, שהיה בעל המשכן השני של קודש הקודשים, שבו אלוהים היה מתגלה לכהן הגדול והוא לאחר מכן בישר לעם את דברי אלוהים, כך גם הבונים החופשיים הנבחרים של הלשכות השחורות משוחחים עם אלוהיהם פנים מול פנים ולאחר מכן מפיצים אל היהודים בכל רחבי העולם.

על המבנה השלטוני וההיררכיה של הבונים החופשיים:

הבונים החופשיים תמיד היו ארגון סודי וממשיכים להיות עד היום, למרות שהחזית הקדמית, מדי פעם נגלת לגויים. אין שום אפשרות לאדם פשוט ונחות להיכנס להקדשות הגבוהות רמה של הבונים החופשיים, ושום אפשרות לדעת משהו על השלטון העליון. כל הרמות ההקדשה הגבוהות סגורות היטב מפני הנחותים, עד שהנחות יקבל הזמנה סודית להקדשה זו. הציות של הנחותים לעליונים הינו חלק בלתי נפרד, תחת איום עונש מוות.

לדוגמא, ("מאחורי הקלעים של השלטון הנראה"\ ב 'אלכסנדרובסקי, 1984): "בונה חופשי, שגילה חוסר ציות, נענש בעונש מוות אזרחי. אם אתה סוחר, באופן שקט יוחרם עסקך. אם אתה אם אתה עובד מדינה, עיתונאי, מוזיקאי - תפוטר מהעיתון או מן התאטרון. אם אתה פעיל פוליטי או פרלמנטר- קריירתך תמה.. אם הבונה  החופשי שסירב לציית היה בעל "תואר" גבוהה יותר והחזיק בסודות, יחוסל פיזית".