פרק 31

הסמל האחרון של הקבלה - התהפכות הכוכב בן ששת הקדקודים.

מה מהווה יום שבת בשביל עם ישראל? איזו תעלומה מסתתרת ביום זה, כיום של שלווה אוניברסלית בו אלוהים שבת מכל מלאכתו? נתעלה מעל מבט חומרי ואנושי על הכתוב ונרגיש את גדולת ציווי האל לעמו- עם ישראל והעולם כולו.

נאמר כי קידוש יום השבת בשביל עם ישראל זהו קיום מצוותו הרביעית של משה:'' זָכוֹר אֶת-יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ'', מכוון שבכל ההיסטוריה השבת היוותה וממשיכה להוות יום קדוש ליהודים. ומכאן גם קידוש היום השביעי במחזור השבועי, כסיכום של העבודה שנעשתה בששת הימים, סיכום של כל מה שאירע בשבוע שעבר. זהו סיכום משביע רצון של כל העבודה, זהו חג ניצחון ומלכות כתוצאה מהשגת מטרות ויעדים המתחדשים מדי שבוע. אך יותר מזה, יחסם של היהודים לשבת כה עצום ואחראי, שאפילו לשעות האחרונות של יום שישי, כלהתחלה של השבת, יש חשיבות מיוחדת. כל שעה של ערב שישי מהווה שלב חדש של מעבר משישה ימי חול לשבת הקודש. השעות האחרונות של יום שישי מהוות את שיא המעבר מימי חול לחג (זהו הזמן בו אנו חיים עכשיו). זוהי המדרגה האחרונה בתהליך ההתעלות לרמת קיום כזו, שמתעלה על ששת ימי העבודה. אך יותר מזה.

פרשנות נרחבת של המצווה הרביעית מדמה את השבת לתקופת שלווה של העם היהודי, דבר מרומם אשר יהיה גדול מכל זמן. תקופה זו תקביל לחשיבותו של יום סיכום הבריאה, יום בו אלוהים שבת מכל מלאכתו.

בהתאם לנבחרותם, כך חושבים היהודים, הוא קבע להם לתקן את העולם. וכל יהודי מבין חשיבות מצווה זו. כלומר, כפי שמבינים זאת היהודים, אלוהים ציווה על ישראל לקדש את יום השבת, המסמלת את בריאת העולם על ידיו. השבת עבור היהודים היא לא רק היציאה ההיסטורית ממצרים. שבת עבור היהודי היא ישועה אלוהית מכל סוג של עבדות, זה יום של חופש, חגיגה של גאולה. השבת  ממחישה את הגאולה המתקרבת יחד עם הזמנים המכונים במסורת היהודית "יקום שבת''.

בכל הזמנים, בחג השבת כל היהודים דיברו על נבחרותם, על המצוות אותם ציווה עליהם אלוהים למען תיקון העולם ולמען המשך בריאת העולם על ידי היהודים בששת תקופות קיום האנושות, בכדי שלאחר מכן יוכלו לשלוט עליהם בתקופת שלוות השבת ורק כתוצאה מקיום מצוות אלו, כפי שמבינים היהודים, עם ישראל נהיה טהור יותר ומתקרב לאלוהים. מה שהם גם נושאים בתפילותיהם כאשר אומרים: ''בָרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵֽינוּ מֶֽלֶך הָעוֹלָם אֲשֶר קִדְּשָֽנוּ בְּמִצְוֹתָיו (לתיקון העולם) וְאַל תְּבִיאֵנוּ לֹא לִידֵי חֵטְא''.

ובמובן הזה, עם ישראל הוא מסיונר. כפי שאומרים היהודים, כבר מתחילת קיום העולם, אלוהים בישר להם על נבחרותם המתבטאת בקבלת הכהונה. כל מה היהודי עושה במשך חייו - ממעשה הפרט ועד לתנועות העם כולו, כל המרכזים בחייו, המקדש הקדוש מהעבר והצפוי (לדעתם) להיבנא בעתיד, כל מה שיש לו וכל מה שהוא צובר, נועד לקרב אותו להשגת מטרה זו.

כפי שהם נוהגים לחשוב, הונח עליהם נטל אחריות; בעת קבלת התורה כתכנית לחייהם הם לקחו על עצמם את חובת הכהונה, שלא מוגבלת במקום או בזמן, המתקיימת תמיד ובכל מקום. הם דימו את העולם לבית המקדש, שתמיד זקוק בטיהור וניקוי. הכוהנים, שנכנסים יחד לתוך גבולות מקדש זה, כלומר לעולם ולכל העמים, מהווים את קצב פעימות הלב של נשימת האנושות. אחריות מיוחדת של משימה זו היא שליהודים אין אפשרות לעצור או לנוח בדרך זו, מפני שנסיגה מקביעת אלוהים זו תגרום להרס, כפי שהם אומרים - לא רק לעם היהודי אלא לכל העולם כולו. בדרך יישום של מטרה זו העם היהודי משתפר בעצמו ומשפר את העולם כולו, דרך החזרתו למקור - לאלוהים. וכאשר כל העם פועל כגוף אחיד בו פועם לב אחד, הוא עושה את העולם למושלם לפי תדמית הבורא, ורעיון התורה מתממש בעולם.

לטענתם, חשיבות מיוחדת וענקית יש בסמל השבת - הורד, המסמל את ביטוי האלוהים ביהודים, ביסוס מלכותם ("ספירת המלכות"), ולכן גם מלכותם העליונה. אור האל, כפי שמלמדת הספרות היהודית בשלל צורותיה, זורם ממנו דרך כמה ערוצים ("ספירות"), המכונים כתר, תבונה, ידע, רחמים, יופי וכולי. ערוצים אלה כביטוי לאלוהים, בכל העולמות שנבראו מהווים גם את שמותיו.ביטוים בעלי השפעה על כל שלבי פעילות האדם וכמו כן על פעילות העם היהודי- גם ברמה האישית וגם ברמה הציבורית. אך מוכתרת תחת הפעילות של האדם וכל האומה כולה דרך אחד שמותיו של אלוהים - מלכות(ספירת המלכות). כל אורך ההיטוריה של עם ישראל מאופיין בביטוי האל בעמו. הביטוי הראשוני מתבטא בשמו של אלוהים - מקור של רצון האל (ספירת הכתר), כאשר אלוהים בישר לאברהם את כוונותיו לעם הנבחר. ונגמר - עם ביסוס המלכות. ערוצים אלה, כביטוי אלוהים ושמותיו, בנוסף בו זמנית מהווים את חוקי הברזל של היקום הקובעים את הסדר בו. לכן, כפי שאומרת התורה וכפי שמאמינים היהודים, העליה החוקית של עם ישראל לשלטון על כל העולם, נקבע מראש כאחד מהחוקים הללו ומתבצע על ידי אלוהים עצמו כ''שבת הייקום''.

שבת המנוחה של אלוהים, זהו יום של סיכום כל בריאתו. וכל היהודים לאורך כל היסטוריית קיומם על האדמה, בהיותם מבצעים את קידוש השבת, משתתפים בתעלומה גדולה. נהיים לשותפים בטקס רוחני דגול - כניסת השבת, כניסתה של שלוות אלוהים בכל האנושות. המהות העיקרית של טקס קידוש השבת מתבטאת בהזכרת הקשר ההדוק בין עם ישראל והשבת, אותו הקדיש וקידש ליהודים אלוהים. ובעת לגימת היין מהגביע כגביע של גאולת השבת, כל היהודים המשתתפים בכך מהווים איחוד של פיזיות ורוחניות - ההשתקפות של מה שקבע אלוהים לעמו, לעם ישראל. סמל השבת זהו ורד פורח, המסמל את גביע גאולת הלאום היהודי וכל המתגיירים.

סימנה האחרון של הקבלה - ההתהפכות של הכוכב בעל ששת הקודקודים.

(סרגיי נילוס:''הגדול בקטן''): ''נחקור את סימניה של אקסיומה זו (כלומר דבר שאין לו צורך בהוכחות). במרכזה חרוטה ''חותמת שלמה'', עליה יש סימן המסמל בקבלה לחימה. בחותמת זו אנו יכולים לראות, משולשיה ממוקמים בסדר שונה, פסגתו של הבהיר עלתה למעלה, והכהה מופנה כלפי מטה. בו זמנית המשולש הבהיר כביכול הופרד ועלה, וכך יצר צורה משל עצמו עם סימן משלו במרכז. סימן זה, מסמל בקבלה ''סיום והשלמת הבריאה''. על אותה החותמת, מהמשולש הכהה לעבר העיגול יורד צלב כהה כמו המשולש, עליו יש חותמת מרובעת עם אותו הסימן מהקבלה המסמל ''סוף קיום הבריאה''. בהתאם לכל, אי אפשר לא לראות באקסיומה זו את אותו חילול הקודש המראה את התעלות השטן על אלוהים, סגירת הצלב של אלוהים כביכול בתוך מרכז כדור הארץ (העיגול) ב''אגם אש'' והעלת השטן על כס המלוכה של מלך המלכים.

''הפרוטוקולים...'':  ''נוכל להגיד לעמים: ''תודו לאלוהים והשתחוו בפניו של זה אשר על פניו יש חותמת של גורלכם, זה אשר אליו אלוהים עצמו הוביל את כוכבו, בכדי שאף אחד אחר חוץ ממנו, לא יוכל לשחרר אותכם מכל הרע והכוחות האכזריים''.

''הפרוטוקולים'...':  ''המאה ה-19 הכילה בה את הופעת ''הקתוליות האמיתית והטובה, כלומר הלוציפריות (לוציפר=שטן)''. המאה העשרים תיהיה המאה בה יצמח ויתחזק מה שזרוע עד ליום בו יהיה בשל, יום הקבוע בספר השמיים, יום בו תגמר לעד ספירת קיום הנצרות''.

נבואת הבונים החופשיים: ''איחוד הקתולים והנוצרים האורתודוקסים זהו ההבזק האחרון של האמונה הנוצרית על האדמה..''

(ספר ההתגלות): '' עֶשֶׂר הַקַּרְנַיִם אֲשֶׁר רָאִיתָ וְהַחַיָּה - הַלָּלוּ יִשְׂנְאוּ אֶת הַזּוֹנָה וְיַעֲשׂוּהָ שׁוֹמֵמָה וַעֲרֻמָּה; גַּם יֹאכְלוּ אֶת בְּשָׂרָהּ וְאוֹתָהּ יִשְׂרְפוּ בָּאֵשׁ, כִּי אֱלֹהִים נָתַן בְּלִבָּם לְהוֹצִיא לַפֹּעַל אֶת כַּוָּנָתוֹ, וְלִהְיוֹת עֵצָה אַחַת וְלָתֵת אֶת מַלְכוּתָם לַחַיָּה, עַד אֲשֶׁר יִתְמַלְּאוּ דִּבְרֵי אֱלֹהִים''.

כומר אורתודוקסי: ''הגאווה הבלתי שפויה של השטן אשר מופנת באש רבה אל אלוהים, מיקדה את כל לחימתה בזרע עם ישראל - משמידי האל.  כלי האלוהים נהיו לכלי השטן שמשפיע בכלי זה על כל העולם דרך מזימה בה משתתפים היהודים והבונים החופשיים. השפעה זו נהייתה משמעותית וכלל עולמית ומובילה לכך שאפילו המאמינים שנותרו מחכים בציפייה ל'' אִישׁ הָרֶשַׁע בֶּן הָאֲבַדּוֹן'', לאנטיכריסט, כשליח רשע, ליום הדין המתקרב.

(ספר ההתגלות:) "אַחֲרֵי כֵן רָאִיתִי מַלְאָךְ אַחֵר יוֹרֵד מִן הַשָּׁמַיִם; רַבָּה הָיְתָה סַמְכוּתוֹ וְהָאָרֶץ הֵאִירָה מִכְּבוֹדוֹ. הוּא קָרָא בְּקוֹל חָזָק וְאָמַר: "נָפְלָה נָפְלָה בָּבֶל הַגְּדוֹלָה וְהָיְתָה לִמְעוֹן שֵׁדִים וּלְבֵית כֶּלֶא לְכָל רוּחַ טְמֵאָה וּבֵית כֶּלֶא לְכָל עוֹף טָמֵא וּמָאוּס, כִּי מִיֵּין חֲרוֹן תַּזְנוּתָהּ שָׁתוּ כָּל הַגּוֹיִם, וּמַלְכֵי הָאָרֶץ זָנוּ עִמָּהּ וְסוֹחֲרֵי הָאָרֶץ הִתְעַשְּׁרוּ מֵעֹצֶם מוֹתְרוֹתֶיהָ."  -זה על עם ישראל.

סיכום

חוה, בעת הולדת בנה הראשון קין אמרה: ''קָנִיתִי אִישׁ אֶת-יְהוָה''. אך עד מהרה הוא הפך לאדם שנוצר מהרע. כזהה לכך, גם עם ישראל היה עם מאלוהים, אך עד מהרה נהיה לבן שבא מהרע. כלי אלוהים נהיה לכלי השטן. כן, היהודים כיום חוגגים בגיל ושמחה את כניסת ''שבת הייקום'', ללא שום גינוי על מצפונם. אבל כפי שלקין הייתה קריאה מאלוהים בשאלה ''אֵי הֶבֶל אָחִיךָ'' ועד היום נשמע הד, אותה שאלה גם תופנה גם ליהודים לפי קין. השטן בא לקין ברשע, עודד אותו לרצוח את אחיו ולשקר לאלוהים. אך גם עקבה זו של השטן לא מעודדת ביהודים אמונה באלוהים דרך ישוע המשיח. דברי יוחנן לא משכנעים את היהודים: " כְּקַיִן אֲשֶׁר הָיָה מִן הָרַע וְהָרַג אֶת אָחִיו. וּמַדּוּעַ הֲרָגוֹ? מִפְּנֵי שֶׁמַּעֲשָׂיו הָיוּ רָעִים'' . ואם קין עצמו אומר על כובד עונשו של אלוהים ''גָּדוֹל עֲוֹנִי מִנְּשֹׂא'', עולה השאלה, האם אלוהים לא יעניש את היהודים לפי קין על דם העמים אותו שפכו? שפיכת דם נושאת עונש.

איזו מין פרשנות נרחבת יכולים לתת לרשע זה האקולטיסטים היהודים, אם השטן מפגין את רשעותו גם ביהודים, המקבלים החלטות על גורל האנושות במשך ההיסטוריה כנגד רצון אלוהים בישוע המשיח? משפט אלוהים יהיה על כל היהודים של קין. כפי שהנביא זכריה אמר: " יֵרֶא יְהוָה וְיִדְרֹשׁ". דמם של קורבנותיהם על ידיהם. כפי שגם על דמו של ישוע המשיח אמרו: "דָּמוֹ עָלֵינוּ וְעַל בָּנֵינוּ". שמחם של היהודים מכניסת ''שבת הייקום'' הינה מוקדמת.

אנו יודעים שימיהם של איגנטיוס מלויולה עברו ושקעו בתהום הנצח. שרפות האינקוויזיציה כבו, נרגעו הפשיסטים והאנטישמיות חסרת תועלת ולא פופולארית. ארגוני אנטישמיות מזויפים כמו ''זיכרון'', הם רק מפעילים ויתרות של הפוליטיקאים היהודים. והכי חשוב, נוצרי אמיתי לא יכול להיות אנטישמי, מכוון שעמדתו של נוצרי אמיתי זהה לעמדת דוד - שחתך את כנף מעילו של שאול. עמדת היהודים היא עמדת שאול, המשליך לעבר דוד חניתות.

לכן, נאמר לעם ישראל את מה שאמר ישוע המשיח ליהודה איש הקריות:  "אֶת אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה עֲשֵׂה מַהֵר." וגם: "אָבִי, סְלַח לָהֶם, כִּי אֵינָם יוֹדְעִים מַה שֶּׁהֵם עוֹשִׂים" .

הנבואה על האנטיכריסט: " שִׁחֶתְךָ יִשְׂרָאֵל כִּי-בִי'' -אומר אלוהים, ''עֶזְרֶךָ''. ''אֱהִי מַלְכְּךָ אֵפוֹא וְיוֹשִׁיעֲךָ בְּכָל-עָרֶיךָ וְשֹׁפְטֶיךָ אֲשֶׁר אָמַרְתָּ תְּנָה-לִּי מֶלֶךְ וְשָׂרִים׃ אֶתֶּן-לְךָ מֶלֶךְ בְּאַפִּי וְאֶקַּח בְּעֶבְרָתִי''.