מבוא

icon-write

אם רק יכל העם היהודי לקבל את דברי ישעיה: "כִּי-אַתָּה אָבִינוּ כִּי אַבְרָהָם לֹא יְדָעָנוּ וְיִשְׂרָאֵל לֹא יַכִּירָנוּ  אַתָּה יְהוָה אָבִינוּ גֹּאֲלֵנוּ מֵעוֹלָם שְׁמֶךָ''. אך לאורך כל קיומם, סירב העם להאמין לנביאיו. ולכן- "לֹא מִשּׁוּם הֱיוֹתָם צֶאֱצָאֵי אַבְרָהָם הַכֹּל בָּנִים" - אומר השליח שאול. אף על פי כן, "אֱלֹהִים לֹא נָטַשׁ אֶת עַמּוֹ, הָעָם שֶׁהוּא יָדַע מִקֶּדֶם", תודות לברית שכרת אלוהים עם אבות ישראל ועד היום עומד במילתו. "נָתַן לָהֶם הָאֱלֹהִים רוּחַ תַּרְדֵּמָה, עֵינַיִם לֹא לִרְאוֹת וְאָזְנַיִם לֹא לִשְׁמֹעַ עַד הַיּוֹם הַזֶּה". ובכל זאת, "קֵהוּת לֵב אָחֲזָה בְּמִדַּת מָה אֶת יִשְׂרָאֵל, עַד אֲשֶׁר יִכָּנֵס מְלוֹא הַגּוֹיִים", כי "צוּבָא מִצִּיּוֹן גּוֹאֵל וְיָשִׁיב פֶּשַׁע בְּיַעֲקֹב, וַאֲנִי זֹאת בְּרִיתִי אוֹתָם, כִּי אֶסְלַח לַעֲוֹנָם".

"אך וְאִם לֹא יַמְשִׁיכוּ בְּחֹסֶר אֱמוּנָתָם יֻרְכְּבוּ גַּם הֵם, שֶׁכֵּן אֱלֹהִים יָכוֹל לְהַחֲזִירָם וּלְהַרְכִּיבָם…"

ולדימיר מזור"על סוד הספרה 666. פרק 7".

 

icon-write

מידע בנושא

הכתבה הבאה נכתבה בשנות ה 80, בימי ברית המועצות,כאשר הנוצרים נרדפו על ידי השלטונות, ולא הייתה אפשרות לחפש חומרים כלשהם  בנושא לא בחנויות ולא בספריות ציבוריות וכמובן לא באינטרנט. רק היום, כעבור יותר מ 25 שנה, ניתן להעריך את הגודל והמורכבות של יצירה זו.

על סוד הספרה 666 פרק 23- הנצרות מתכוננת לקבל מלך עליון בעל דם יהודי

13.10.2018
722
(0 votes)

פרק 23

הנצרות מתכוננת לקבל מלך עליון בעל דם יהודי

תחילה נבחן את הבעיות בקרב קהילת ישוע המשיח.
הרי בסופו של דבר, בשבילנו המאמינים, הרבה יותר חשוב לראות את התפתחות הנושא בקרב עמו, כדי ששארית המאמינים בישוע המשיח יוכלו לראות את הכוח והשלטון של הבנייה החופשית העולמית. חשוב לראות את הכוח והשלטון של "שָּׂטָן המִתְחַפֵּשׂ לְמַלְאַךְ אוֹר" ומזימתו נגד קהילת אלוהים, על מנת שבבוא השעה נדע להתקומם נגדו, ולא נהייה מסומנים על ידי חותמו, חותם הספרה 666.
חשוב לראות במזימת הבונים החופשיים להעלות לשלטון המקדש העולמי מלך בעל דם יהודי, מזימה כלל עולמית של המלאך הנופל. את מימוש הפעילות שלו ניתן לראות בקין ואדונירם, ברעיון "הנקמה באלוהים ובעמו". בהזדמנות זו אנחנו מרגישים צורך להאיר את המהלכים הפוליטיים של עם ישראל. מהות פעילותם בנוגע לנצרות העולמית עומדת תחת רעיון ה"סוס הטרויאני".

כבר ציינו כי שאלת עבודת האל הינה הנושא האקטואלי ביותר עבור כל מאמין ועובד אלילים בכל הזמנים.
נזכיר שוב, כי כל המאבקים ההיסטוריים ביהדות ובכל דתות העולם סבבו סביב מספר שאלות:
1) דרך ידיעת אלוהים (תורת הנסתר, כלומר ידיעת האל "דרך הבחנה בבריאה" או ידיעת האל באופן ישיר דרך רוח הקודש);
2)צורת המעמד מול האל (''בֵית אֱלִילִים'' או משכן אלוהים)
3)שפת התקשורת עם אלוהים (סמליות או אמונה ושמירה על מצוות אלוהים)
4)הסביבה הרוחנית והביטוי לה (מגיה וקסם או עבודת קודש לאלוהים).


נזכיר את הנוסחא לנסיגת האדם מאלוהים.
כל נסיגה מתחילה בחוסר אמונה באלוהים. ליתר דיוק, אי השגת אמונה מספקת המביאה לאדם קדושה, ברכה, הנהגה על ידי רוח הקודש, הגנה וכו'. לאחר מחסור אמונה מגיע שינוי כיוון לעבר קול אחר. מגיע מישהו שאוסף את האדם הלא מאמין ומכניע אותו אליו. חוסר האמונה מחזיק את האדם כפוף לדין החוק, שמביא להרג, לחטא, משפט, שעבוד וכו'.
ואז מתחילים חיים על פי רצונות הגוף, דבקות בעולם ובעקרונותיו העניים והחומריים, וכך גם הרצון והשאיפה לדעת את אלוהים ואת העולם דרך מתווכים או דרך ידיעה מדעית של הטבע החומרי, וזה כמובן האקולטיזם.
את כתר הנסיגה האדם מקבל מזה שהכניע את הרוחניות שלו לפיתוי שטמון בפרשנות חוקי אלוהים.

השליח שאול אומר: "הֵמִירוּ אֲמִתּוֹ שֶׁל הָאֱלֹהִים בַּשָּׁקֶר וַיְכַבְּדוּ אֶת־הַבְּרִיָּה לְעָבְדָהּ תַּחַת בֹּרְאָהּ הַמְבֹרָךְ לְעוֹלָמִים". יכול להיווצר רושם שיקרי שמילים אלה לא מכוונות לנצרות.  כפי שאלוהים אמר לאדם וחוה: "לֹא תֹאכְלוּ..." והשטן תיקן: "לֹא-מוֹת תְּמֻתוּן׃.. כִּי בְּיוֹם אֲכָלְכֶם מִמֶּנּוּ וְנִפְקְחוּ עֵינֵיכֶם וִהְיִיתֶם כֵּאלֹהִים יֹדְעֵי טוֹב וָרָע..".
וכפי שאלוהים אמר לעם ישראל: "וּפֶן תִּשָּׂא עֵינֶיךָ הַשָּׁמַיְמָה וְרָאִיתָ אֶת-הַשֶּׁמֶשׁ וְאֶת הַיָּרֵחַ וְאֶת הַכּוֹכָבִים כֹּל צְבָא הַשָּׁמַיִם וְנִדַּחְתָּ וְהִשְׁתַּחֲוִיתָ לָהֶם וַעֲבַדְתָּם אֲשֶׁר חָלַק יְהוָה אֱלֹהֶיךָ אֹתָם לְכֹל הָעַמִּים תַּחַת כָּל-הַשָּׁמָיִם", והשטן תיקן: "תשתחווה! לא תושמדו!".
בדיוק כך קורה עם הנוצרים כיום.
דבריו של ישוע המשיח: "אַתֶּם מִשְׁתַּחֲוִים אֶל־אֲשֶׁר לֹא יְדַעְתֶּם..", באופן שווה מכוונים לעובדי האלילים, ליהודים וכך גם לנוצרים. שאלת עבודת האל הינה הנושא האקטואלי ביותר עבור כל נוצרי גם כיום. לנצרות חדרו "מושיעים אחרים" ובעקבות זאת עולה השאלה: כיצד ייתכן שהנוצרים עוסקים "בְּפִילֹסוֹפְיָה וּבְמַדּוּחֵי שָׁוְא" האסורים?  האם הם לא עושים " פֶּסֶל'' בשביל להשתחוות לו? האם הם לא משתחווים ל" צְבָא הַשָּׁמַיִם"?
אנו מצהירים כי משכן הקהילה הוחלף ב''בֵית אֱלִילִים'' , ועבודת האל ברוח הקודש הוחלפה במגיה. כך גם צורת התקשורת עם אלוהים באופן נסתר הופכת לאקולטית.  הדרך של ידיעת האל נהיית מתווכת, על ידי "מושיעים אחרים".
אך מי הם? ומה המשמעות הטמונה בעבודת "מושיעים אחרים"? האם אינם ממשים את הכתוב: "יְכַבְּדוּ אֶת־הַבְּרִיָּה לְעָבְדָהּ תַּחַת בֹּרְאָהּ הַמְבֹרָךְ לְעוֹלָמִים"?

עוד בתקופה רחוקה לפני ישוע המשיח היהדות האליטרית "התנדנדה" לכיוון הפגניות האליטרית, נעמדה על דרך ידיעת האל שניתנה על ידי אלוהים לגויים.
גם אחרי בואו של ישוע המשיח המאמינים בו "התנדנדו" לכל ארבעת הכיוונים, בין היתר לדרך ידיעת האל של היהודים, המוכנה בכתוב "הכת היהודית".
מטרתנו לחשוף את "סוֹד הָרֶשַׁע" בהיסטוריית הנצרות, לזהות את "המושיעים" היהודים ואת בסיס פעילותם - הקבלה. בכדי להבחין כיצד הבונים החופשיים חדרו לנצרות נפנה להיסטוריה.  ננסה לחשוף את רעיון הקבלה "דתות מושתלות":

על המושג ''סוס טרויאני''. אחת הדרכים ההיסטוריות היעילות ביותר בלחימה, היא חדירה למרכז הזירה של האויב במטרה לפרק, לחסל ולנצח. בספר נחמיה מתואר נסיון הגויים להרוס את מלאכת עם ישראל לשיקום של ירושלים ובית המקדש: "וַיֹּאמְרוּ צָרֵינוּ, לֹא יֵדְעוּ וְלֹא יִרְאוּ, עַד אֲשֶׁר-נָבוֹא אֶל-תּוֹכָם, וַהֲרַגְנוּם; וְהִשְׁבַּתְנוּ, אֶת-הַמְּלָאכָה". בספר עזרא נאמר: "וַיִּשְׁמְעוּ, צָרֵי יְהוּדָה וּבִנְיָמִן:  כִּי-בְנֵי הַגּוֹלָה בּוֹנִים הֵיכָל, לַיהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל... וַיִּגְּשׁוּ אֶל-זְרֻבָּבֶל וְאֶל-רָאשֵׁי הָאָבוֹת, וַיֹּאמְרוּ לָהֶם נִבְנֶה עִמָּכֶם--כִּי כָכֶם, נִדְרוֹשׁ לֵאלֹהֵיכֶם;... וַיֹּאמֶר לָהֶם זְרֻבָּבֶל וְיֵשׁוּעַ, וּשְׁאָר רָאשֵׁי הָאָבוֹת לְיִשְׂרָאֵל--לֹא-לָכֶם וָלָנוּ, לִבְנוֹת בַּיִת לֵאלֹהֵינוּ... וַיְהִי, עַם-הָאָרֶץ--מְרַפִּים, יְדֵי עַם-יְהוּדָה; ומבלהים (וּמְבַהֲלִים) אוֹתָם, לִבְנוֹת".    מכאן יוצא כי עובדי האלילים ניסו מספר דרכים בכדי לעצור את בניית בית המקדש. הראשונה - נסיון איחוד בין עם ישראל לעובדי אלילים וחדירה לפעילותם. השניה - עיכוב המשלוחים של חומרי הבנייה. השלישית - נסיון להסית את המלכים הסובבים. אך מבין השלשו, הדרך הראשונה הייתה החתרנית והמסוכנת ביותר.

היהדות הכירה היטב שיטה זו והשתמשה בה בכדי לחדור לכל הדתות והלאומים, בין היתר הנצרות. כך היא עשתה את דרכה אל הבמות, אל תפקידים בכירים בכל המרכזים הקיימים, שתלה עקרונות קבלה בכל דת, בכל אמונה, בכל פוליטיקה וכלכלה. דרך זו צלחה והרקיבה כל חברה וקהילה, ובין היתר גם את הנצרות. מנגנון ההתנגדות של הגויים במאבק כנגד עם ישראל, אומץ על ידי עם ישראל של ימנו במאבק כנגד הנצרות. "תנו לנו לבנות איתכם את קהילת ישוע" - אומרים היהודים לנוצרים. אך כל ההיסטוריה בונים בתי כנסת תחת הכינוי קהילה, ומדור לדור חושפים בו את הכוכב בעל ששת הקודקודים.

אמרנו כי פיזור היהדות לאחר צליבתו של ישוע המשיח, נתפס בקרבם כסימן מאלוהיהם "היהודי" שהגיע הזמן להשתלט על העולם. החל מימוש רעיון בניית מקדש עולמי, בהתאם להבנה שהייתה בקרבם לאחר צליבת ישוע.
לאחר פיזורם הם התחילו להביא את התוכנית לידי מימוש. בתחילת דרכם מאזן הכוחות לא היה לטובת היהודים, שבטים עובדי אלילים והכנסייה האורטודוקסית- קטולית המתחזקת היו חזקים בהרבה מהיהודים המפוזרים.

אך היהודים האמינו בעליונותם המובטחת והיו בעלי ידע אקולטי נשגב. הם הכירו את חוקי יסודות הייקום והשתמשו בהם בכדי להתחיל את בניית העולם מחדש. תחילה זה נעשה ברמת המילה אך מהר מאוד הם חדרו לכל האצולות והמרכזים הרוחניים, התחזקו והכניעו את האנושות.

כך היהודים יצרו מסגרות אקדמיות בעתו של קרל הגדול, המכונות גם "הרנסאנס הקרולינגי".
שם נוצרה "האקדמיה", כמרכז אקדמי המעורר שינוי בתפיסה החומרית של העולם העומד תחת הכותרת "הארה". כך היהודים חדרו לכל הדתות, עשו עצמם להוגי דתות אלה ומדור לדור החדירו את תפיסתם.
ועל אף העובדה שלאורך ההיסטוריה הכנסייה נלחמה בתורת שקר זו וב"כת היהודית", היהודים היו בלתי מנוצחים. פעילותם הביאה לשינוי תודעת העמים לתפיסה חומרית, כלומר מדעית, כלומר אקולטית. (בואתיוס, מנזר קסיודורוס, כפירת אבלר ודומים לו..).

בין הדוגמאות ניתן לקחת את דבריו של ניקולאי קרמזין, המספר על כך בספרו "היסטוריית המדינה הרוסית": "זכריה סקארה היהודי הגיע בשנת 1470 לעיר נובגורוד, יחד עם הצאר מיכאל אוללקוביץ'. עם הגעתו הוא פיתה שני כמרים, דאונין ואלכסיי. הוא שיכנע אותם שחוק משה הוא חוק האמת היחיד וכל סיפור המושיע הינה המצאה. הוא טען כי המשיח טרם נולד. כך נוצרה כת יהודית. קשה להאמין שסקארה היה מצליח להרבות את כמות תלמידיו בקלות רבה כל כך, אם חוכמתו הייתה מסתכמת בדחיית הנצרות והלל היהדות.

סקארה הטעה את הרוסים בעזרת הקבלה היהודית, מדע מרתק לבורים סוררים. הקבליסטים התפארו במסורות עתיקות, שלדבריהם הגיעו אליהם ממשה;  רבים אפילו טענו הינם מחזיקים בספר שקיבל אדם מאלוהים ובמקור לחכמת שלמה; הם טענו כי הם יודעים את כל סודות הייקום; טענו כי הינם יכולים לפרש חלומות, לחזות את העתיד ולשלוט ברוחות; טענו כי זה המדע בעזרתו משה ניצח את כהני מצרים, אליהו ציוה על אש שמיימית, דניאל סגר את לסתות האריות. לטענתם מדע זה הוא הבסיס לכל הפלאים הערמומיים של התנ"ך. בהיותם דוחים את קדושת האמונה, הכופרים שמרו על הגינות חיצונית והקפידו להראות כצנועים ודלים בבקשותיהם, קנאים בשירותם המקודש".

כך פעלו היהודים בכל העולם.

הביטוי המוצלח ביותר לכך, היא התזה שרוג'ר בקון הביא במאה ה13: "הרוחניות נודעת דרך החומריות והבורא דרך הבריאה".
עם זאת, כבר הוכחנו כי דרך זו נאסרה על ידי אלוהים. בתכנית המדינית בקון העביר ביקורת חריפה על מצבה של הכנסייה המודרנית, הסטייה שלה מהנצרות המקורית, השחיתות, העושר, וכו '.
"תופעות מסוג זה מעידות על משבר בחברה הנוצרית ועל ביאת האנטיכריסט הקרבה. במדינה העתידית (לפי בקון) , כל העמים צריכים להתאחד תחת האמונה הנוצרית (ליתר דיוק - האמונה היהודית), ורק אז הסכסוכים הדתיית יגיעו לקצם ויחד איתם גם המלחמות. ישרור שלום וסדר.
הדבר יתאפשר רק במדינה בה ישלוט המדע.   כל מבנה החברה צריך להיות כפוף למטרות אלה. המעמד הרם ביותר יהיה מעמד כהני הדת, מנהיגים רוחניים, אחריהם יעמדו כוחות הבטחון המדיני, ובתחתית הפרמידה החברתית, כפי שהדבר אמור להיות, יהיו החקלאים והאומנים. הכוהנים יהיו בעלי תכונות ויכולות של מדענים, מומחים בכל התחומים. (לכל הנראה- תורת הנסתר). האפיפיור (יש  לשאר, השייך לקבלה בלבד) כדמות הנאורה והמלומדת ביותר, ייאחד בתוכו את השלטון הרוחני דתי והשלטון החילוני. בהיותו בראש המלוכה הנוצרית, תעמוד לרשותו כל האנושות".
לדעתנו בראיית עולמו של בקון מעוצבת תוכנית מושלמת לעלייתו לשלטון של האנטיריסט, אך למעשה, לכל אלה אין כל קשר לאפיפיור או לותיקן, אלא למלך עליון בעל דם יהודי. בדיוק כמו שלבקון אין כל קשר לקהילת האלוהים.

"הפרוטוקולים...": "מלך היהודים יהיה האב של העולם כולו, הפטריארך של הקהילה העולמית".

כבר בתחילת דרכה של הקהילה והימים הראשונים של השליחים, "מורי שקר" לא חדלו בנסיונותיהם לחדור לקהילה, אחת הדוגמאות לכך מובאת במעשי שליחים: "וַיָּקוּמוּ אֲנָשִׁים מַאֲמִינִים מִכַּת הַפְּרוּשִׁים וַיֹּאמְרוּ לָמוּל אֹתָם וּלְצַוֹּתָם לִשְׁמֹר אֶת־תּוֹרַת משֶׁה". השליחים התגנדו לחדירה זו באופן פעיל וממוקד, אך עם מותם החדירה של הפרושים והשתלטותם היו בלתי נמנעים.

להלן עוד דוגמא. הנוצרים בתמימותם משוכנעים שהם המסיונרים המובילים בעולם בהפצת הבשורה וזה כמובן מופרך במגוון של הוכחות. אחת ההוכחות לכך היא פיזורם המוקדם של היהודים בעולם ונסיונותיהם הבלתי פוסקים להחדיר את תפיסתם בעמים המקומיים. בכל מקום אליו הגיעו המסיונרים הנוצרים, הם נתקלו בחברות אידיאולוגיות וממשלות עצמאיות אשר נבנו וגובשו ע"י היהודים. הספר הנוצרי-אורתודוקסי "חיי הקדושים" מתאר את בואם של קירילוס ומתודיוס לרוסיה, בו הם נתקלו בקגלות יהודיות מבוססות וניהלו דיונים נוקבים על ישוע המשיח, משה, הבשורה והחוק. לאחר עזיבתם של קירילוס ומתודיוס היהודים לא חדלו מקיומם האידיאולוגי, והדת הנוצרית-אורתודוקסית הייתה לדת מושתלת המבוססת על הקבלה. כזהה לכך, כל הדתות הקיימות בעולם קיבלו השפעה מהקבלה.

בהמשך לכך, דבריו של ולדימיר שמאקוב:  "הדורות הראשונים של הנצרות התאפיינו בבתי ספר ללימודים גנוסטיים.  חיבורים רבים של ראשי בתי הספר הללו הפכו ליסודות החוכמה והיו בעלי קשר הדוק עם תלמוד המיסטיקה של העולם העתיק וההמזרח (הבונים החופשיים).  רעיונותיו של סימון מגוס, ולנטין ווסיליד, שיצרו מגוון של יצירות גנוסטיות, שימשו כחוליה מקשרת בין הקבלה של ימי הביניים וההרמטציזם של העת העתיקה.  תכונה אופיינית לתורה הגנוסטית היא שאיפתה לאזוטריזם, כלומר הפרדה קפדנית של הידע הטהור, המיועד לנבחרים, מאמונות יסוד המוצעות לכלל האנשים. בהביאם את הנצרות להליניזם, הם שפכו אל תוכה זרם חזק של ידיעה, עתיקה כמו העולם. הדבר יצר חידוש והביאו לשיתוק של הצרות, הם יצרו מערכת עקבית של צורת מחשבה דתית ופילוסופית. (ספרים אפוקריפיים). אבות הכנסייה, המתנגדים לגנוסיס בשקדנות השמידו את כל עבודותם של מייסדי הכפירה, ובימנו כבר לא נפגוש את מרבית המקורות".

כלומר, מישהו מאבות הכנסייה, עדיין התנגד ל"כת הייהודית".
כמו בימי ביניים, הכנסייה האורתודוקסית הקתולית נלחמה איתה בחוזקה. (האינקוויזיציה הספרדית, המאבק של הפטריארך האורתודוקסי גרגורי כנגד  "הכת היהודית" בזמנים של הצאר איוון האיום, ודוגמאות אחרות). אך חייב לומר שיחסהם של המנהיגים הנוצרים לבונים החופשיים ולקבלה היהודית לאורך הסטוריית הנצרות, לא הייתה חד משמעית. חלק מאנשי הדת הקאטוליים התעמקו בקבלה של היהודים ומנגד, חלק מהכהנים לאורכה של כל ההיסטוריה נאבקו בחריפות ב"כת היהודית".  בכל אופן, המושג "הכת היהודית" במשך דורות היה קיים בחיי הכנסייה. כיום, המונח "הכת יהודית" חדל את קיומו, מה שמוכיח את כוחה ועליונותה של הכת על הנצרות.

אנו יודעים כי הקבלה הייתה אבן יסוד בתרבות ההלניסטית (כך גם לתרבות המצרית, הכשדית ואחרות..) ובשאיפתה לדעת את אלוהים. מטרה זו בדיוק הייתה גם לזרמים הגנוסטיים של הנצרות מהמאה הראשונה עד המאה השלישית. כתות רבות שאפו להמיס את הנצרות בתוך היהדות או להשיבה לעבודת אלילים. אביונים במאה השנייה, אנטי-טרינטרים (anti-rians) כיליאסטים (chiliasts) במאה השלישית, מאניכאים במה השלישית ועוד.

(''ארקאן הטארוט'' \ולדימיר שמאקוב:) "ניאו-אפלטוניים (Neoplatonists) שילבו במערכות שלהם גנים ארים ושמים.  על בסיס התורות והלימוד המסתוריים של מצרים ויהודה, הניאו-אפלטוניים יחד עם הגנוסטיקאים החיו את תורת ימי קדם. דיוניסיוס באופן גלוי ביקש לשחזר את תורתו הגדולה של הרמס. הניו-אפלטוניים, פלוטינוס ופורפיר אף עד היום מאירים אותנו באורה של חכמתם, על אף שחלף זמן רב כל כך. יוחנן כריסוסטומוס, מקריוס (Macarius of Egypt), בזיליוס הגדול, קלמנט מאלכסנדריה וכל שורת המובילים הנוצריים, שהאמרותיהם נאספו בפרקי ה"פילוקאליה", חושפים את נבכי לבו של האדם, ואת השבילים המתפתלים בידיעת הנפש".

קיימות עוד דוגמאות רבות של נסיונות החדרת האקולטיזם לנצרות. זה היה בולט במיוחד בימי הביניים, כאשר התאגדויות שונות המתחזות למנזרים קטוליים מילאו את אירופה והתפשטו על כל העולם.

לדוגמא, מסדר צלב הוורד. ("אנציקלופדיית האקולטיזם"\ פ.מורוזוב:) "אחוות צלב הורד המפורסמת, למעשה הייתה המאגר העיקרי של האזוטריזם הפרקטי והדוגמטי באירופה.  חברי האחווה היו בעלי ידע נשגב ומסתורי בתחום הקבלה. הם התעסקו בפיתוח הסודות הללו, ושאפו להעצים את שלטונם על סמך הידע שרכשו. הם ראו את עצמם כמעין רוח של האנושות (יוד), ואת פעילותם כביטוי האקטיבי ביותר בעולם. מבחינה פילוסופית היה אמת בדבריהם.

המודעות לעליונות הרוחנית שלהם לא סיפקה אותם. הרוח נוטה להתהוות לפי עקרונות האנרגיה, היוצרת צורות, וצורות אלו בתורן צריכות להתהוות בעולם החומרי, הפיזי (חוק של הרמס טריסמגיסטוס).

בתחילת המחצית השנייה של המאה ה-17, האחווה של צלב הורד הנחתה כמה מחבריה ליצירת מסדר, הנקרא כדי לבצע את המשימות הבאות:

ראשית, לחזק ולהפיץ באופן נרחב ככל האפשר באנושות את התורה האזוטריות ונציגיה, להנחיל כבוד לסמליה ולהדריך מוסרית ורוחנית, על מנת להשריש את יסודות הקבלה.

שנית, לדאוג לשימור והעברה של האלמנטים הסימבוליים בטוהר וחוסר השגה.

שלישית, ליצור סביבה מפותחת מבחינה מוסרית ורוחנית, על מנת להשתמש בה כמאגר של שתולים עתידיים של האילומיניזם הנוצרי (החוק של חוק של הרמס טריסמגיסטוס).

על מנת ליצור מסדר זה, מייסדיו פנו למוסד בעל היסטוריה ארוכה ומדודה בשנים רבות- הבונים החופשיים. והמסדר החדש קיבל שם של הבנייה החופשית ".


"...לחזק ולהפיץ באופן נרחב ככל האפשר באנושות את התורה האזוטריות ונציגיה, להנחיל כבוד לסמליה ולהדריך מוסרית ורוחנית, על מנת להשריש את יסודות הקבלה" - העבודה העיקרית של היהודים במהלך כל ההיטוריה בכל העמים ובכל הדתות. לא באמת משנה איזה לשכות ותנועות קמו, מטרה זו תמיד מומשה באופן מבריק.

"תנועת הטמפלרים" / (אליפז לוי): "השם הראשוני היה "תנועת האבירים של ישוע המשיח ומקדש שלמה" ".
לטמפלרים היו שתי דוקטרינות. אחת- רשמית, על פי הקתוליות, והשנייה- סודית, שמקורה ביהדות.  כלפי חוץ היה נראה כי הינם מתמקדים בשמירה על חוקי הנצרות ועקרונותיה, אך למעשה שירתו את פולחן אפומט (טבילת חכמה). כלומר, את האקולטיזם ומטרותיו. תוכניות הטפלרים ומסדר צלב הורד זהות בכל הנוגע לארגון העולם מחדש.  דבריהם: "אנחנו נהייה אדוני העולם!".
הסמלים בהם התאפיינו חרב ואת חפירה, כך הם דימו עצמם לבונים של זרובבל. האת של המסדר האבירי היכל שלמה, מורכב מארבעה משולשים שמרכיבים את מחומש חוצי הקבלית של המזרח".

"על ההאלביגנסים והטרובדורים" (אליפז לוי): "כת האלביגנסים כבתו של המאניכאיזם הורישה מהטמפלרים והרוזנקרייצרים את ירושתם והמשיכה את המאבק עבור החופש האזרחי.  בעיני הקתולים, זו הייתה "הכת היהודית". אבל בתקופה זו, כאשר סמכות הכנסייה התעצמה והנצרות זרמה בכל עורקי חיי היום-יום של הממשלה, לא היה יכול להתרחש כל שינוי ממשי ללא השתתפות הכת. היא הייתה הכרחית, כשיטה של קוממות. כת זו דחתה והכחישה את הדוגמות הקיימות, כדי להשמיד את שלטון הכנסייה ולפתוח את הדרך לחופש האזרחי.

תנועות הנצרות של המאה ה-19 קיוו להפוך את ירושלים למתחרה של רומא, לבסס שם את מיקומם, לשחזר את דת האהבה על מולדתה הראשונית ולהקים על הכדור הארץ את ירושלים השמימית.

הטרובדורים היו קרובים להאלביגניסטים והקתוליים רדפו והשמידו אותם. בתוך השירים של הטרובדורים וביצירות האומנותיות שלהם הוסתרו סמלי הקבלה. האפיפיורים הגדירו את השירים שלהם ככפירה ושיוך לכת. בשירים המוקדשים כביכול לאהובות, למעשה היה מדובר על האהבה לדת האמת".

המינסטרלים והמינזנגרים (המצבעים שירות חשאי) : "כמו הטרובדורים, הם מלחינים תיאולוגים אקולטיסטים. דרך תיאולוגיה פיוטית, כלומר רעיונות וצורות שונות של הקבלה שנושאיה היו האלביגניסטים, טמפלירים, רוזנקרייצרים ועוד אחדיות שונות שיעודם להכין את האנשים לקבלת רעיונותיו של האנטיכריסט, בעודם משפיעים על רגשות האנשים בעזרת השירה והפיוט, ועל תודעתם של האנשים בעזרת המדע".

ובכן , אנו רואים כיצד היהודים עבדו בהצלחה ביצירה והשתלת רעיונות אנטי-נוצריים הרסניים בנצרות, וכך האנושות הוכנה לקבלת מלך עליון בעל דם יהודי.

 

חומרים בנושא

 vavilon

תוכן עניינים