פרק 6

האינדיבידואליות או הבאים בשמם שלהם

ובכן, אנו יכולים לראות בבירור את שתי הדרכים של ידיעת האל, היקום ובני האדם שיצאו מגן עדן ומלוות את ההיסטוריה של האנושות עד עצם היום הזה. ישוע המשיח והאנטיכריסט, מנוגדים אך מקבילים, מהווים את שתי הדרכים הללו בעולם. (אנטי=מנוגד ומקביל). מהותם נועדה לקיים את מה שנקבע לעולם, התאחדות עם אלוהים האמיתי דרך ישוע המשיח וההתנגדות לו כדרך פנייה לאל השקר ולכל בניו דרך האנטיכריסט. שניהם ככוכבים מנחים, מאירים את הדרך לכל אלו שבאים אחריהם. לפיכך, אנו רואים את הניגוד וההקבלה שבין ישוע המשיח ולבין האנטיכריסט. אך אם ניעמד בין שתי רוחות השמים הללו ללא הבנה מקיפה וידיעת אלוהים, כיצד נבדיל בין ישוע המשיח לבין המתחזה שלו? אחד מפגין רוח של חסד, השני קסם, המזכיר מאוד רוח של חסד. האחד מבשר דברי אמת, והשני דברים שבאופן משכנע מזכירים דברי אמת הניתנים להוכחה. לאחד כוח ולשני כוח. מאחד אור, ומהשני מראה זהה לאור.

משיח משמעותו מושיע. זה שעליו הוטלה המשימה להציל את כל האנושות על פני כדור הארץ. לא ביכולתו של אף אדם המתהלך על האדמה לקחת על עצמו משימה כזאת, אלה אם כן תינתן לו מאלוהים. והאדם היחיד עליי אדמות שהוענקה לו משימה זו על ידי אלוהים, הוא אדם בשם ישוע הבא מנצרת, בן האלוהים. בשילוב השם והייעוד מובן שאנו מדברים על ישוע המשיח. אבל ישוע המשיח לא היחיד ששמו משיח. רבים אלה שמתחרים על משימת הצלת האנושות. זהו גם בודהה, מוחמד ורבים אחרים, קטנים וגדולים. הם כולם מתחרים על תואר בני האלוהים, על הקדושה, על האמת, על האור ועל חיי הנצח.יש בידם את הכוח למשוך אליהם אנשים, למשוך ולרומם את נפשותיהם של בני האדם, לפתור את בעיותיהם ודאגותיהם.

אך למרבה הצער אף אחד לא מגיע לאלוהים אלא דרך ישוע המשיח, ועל מהות המתחזים נאמר "גַּנָּבִים הֵם וְשׁוֹדְדִים, וְהַצֹּאן לֹא שָׁמְעוּ לָהֶם.".

סוד האנטיכריסט זהו מושג שנוסף לאחר ביאתו ישוע המשיח.  עם זאת, סוד האנטיכריסט, כ''סוֹד הָרֶשַׁע'', מושרש עמוק בהיסטוריה, ועושה את דרכו עוד מימי אדם וחוה. במשך מאות אלפי שנים סוד זה היווה תהליך מרד נגד אלוהים  ונסיגה ממנו. בכל עת של האנושות, גם לפני הופעתו של ישוע המשיח בדמות אדם וכך גם אחרי, יהיה לנכון לקרוא ל''סוֹד הָרֶשַׁע'' סוד האנטיכריסט, וזאת מכוון שרק בקשר לישוע המשיח האנושות מגלה נסיון רב במבחר הדרכים לחיפוש אחר האל או ההתנגדות לו. חיפוש האלוהים לפני ביאת ישוע המשיח התבטא בחיפוש וציפייה לבואו העתידי, שיביא להצלת האנושות וכל נפש הצמאה לאלוהים בפרט. אחרי ביאת המשיח, החיפושים הללו התבטאו עבור אדם אלוהים בכל העולם ובכל העמים, בקבלת ישוע המשיח ואת מתנת הישועה שלו. בהתאם לכך, ''סוֹד הָרֶשַׁע'' בהיסטוריית האנושות מתגלה בדחייה גלויה או נסתרת של ישוע המשיח כשליח מאלוהים למען הישועה, ומתבטא בשאיפה לדעת את אלוהים ולהתקרב אליו ללא ישוע המשיח, כזהה לעובדי האלילים.  אך ישוע המשיח עצמו אמר: '' אֵין אִישׁ בָּא אֶל הָאָב אֶלָּא דַּרְכִּי'' וגם: "אֲנִי בָּאתִי בְּשֵׁם אָבִי וְלֹא קִבַּלְתֶּם אוֹתִי; אִם יָבוֹא אַחֵר בְּשֵׁם עַצְמוֹ-- אוֹתוֹ תְּקַבְּלוּ".
במילים אלו של ישוע המשיח מתגלה כל מהות הסוד של האנטיכריסט, כל מהות ההתנגדות לאלוהים על ידי המלאך המגורש לוציפר, כל מהות ההתנגדות של האנושות הנפולה. מהות זו מתבטאת במילה ''אנטי'':  אנטי אלוהים, אנטי אמת וכולי. הכל מסתכם במילים ''יָבוֹא אַחֵר בְּשֵׁם עַצְמוֹ''.

על סמך כל זה, נותן השליח שאול הגדרה לכל השואפים לדעת את אלוהים לא כדרך ישוע המשיח:''הַגּוֹיִים אֲשֶׁר אֵינָם יוֹדְעִים אֶת אֱלֹהִים''. היהודים אינם יוצאי דופן.

כאשר ''בָא יוֹמָם עֵת פְּקֻדָּתָם'' ולא קיבלו את ישוע המשיח למען הצלתם, הם קבעו את דרכם לדעת את אלוהים ללא ישוע המשיח ובכך הזדהו עם עובדי האלילים.

עובדי האלילים והיהודים הזהים להם מעודדים ''ביאה בְּשֵׁם עַצְמוֹ''.

(''ארקאן הטארוט'' \ולדימיר שמאקוב:) "האינדיבידואליות- היא הבסיס הפרינציפיאלי לקיום האנושות, אך ורק קביעת האינדיבידואליות העצמית והמודעות אליה מהווה את מטרת החיים של האדם. מידת השלמות של תודעת האדם באישיותו, היא המדד האמיתי והמוחלט של השלמות שלו. ככל שהאדם מתעמק בישותו, האדם מתעמק בהבנת המיוחד באישיותו בהשוואה לטבע, עם הזמן משליך מעצמו את העול של כבליו ומתעלה על הרגשת העדר המשפילה. ככל שהאדם מתעמק יותר ויותר בתשתיותיו הרוחניות, כך גם מתחזקת התחושה  שהוא מהווה חלק ממשהו שלם ואחיד, שהוא באמת קשור עם כל העולם הסובב אותו. אדם שאפשר לקרוא לו גאון, הוא זה שחי בקשר מודע עם העולם כשלם. הגאונות היא גם האלוהות שבאדם. בהרמוניה מוחלטת עם היקום, האדם מבין את קיומו בכל גדולתה של תורת העולם, שהוא עצמו עולם זעיר, מיקרוקוסמוס, וביראת כבוד שאליה הוא מודע, משתחווה בפני המוטו: ''אדם, תדע את עצמך ותדע את האלוהים והייקום''.
יישום של האידאל הזה מייצג את מטרתן האמיתיות של כל חיפושי האדם וכל תפיסותיו"

(סרי סנקארה אצ'אריה): "דרך עצמך (אלוהים), הרם את ה'עצמי' שלך (נפש), שטבע באוקיינוס ​​של העולם. לך בדרך החיבור במטרה להגיע להכרה עצמית מלאה (אלוהית) ומאוחדת".

(''ארקאן הטארוט'' \ולדימיר שמאקוב:) "נפש האדם מסוגלת להבין כל דבר, כי היא בעצמה מהווה הכל: השמים זרועי הכוכבים והחוק המוסרי. נשמה של אדם גאון, מתקיימת במצב של הבנה כללית, כלומר הבנה אוניברסלית. ובמידת האבולוציה שהאדם עובר, בו זמנית מתפתחת התודעה האינדיבידואליות שלו וכך גם התאחדותו עם היקום המקיף...ככל שהמטרה והדרך המובילה לנוע מתאחדים, כך גם רגש זה באופן טבעי לא יכול לא להשתלט על יצר האדם. עם חדירתו של רגש זה לכל מקום, הוא משנה את כל התכונות של האדם במקורן. בידוד וניתוק מהכל מפתחים את תחושת האחדות עם הקצב העולמי. ספק ואכזבה, ריקנות וכזב , שקר וחוסר הורמוניה - כל זה מתחיל לדעוך ולהיעלם לחלוטין כמו האובך של הבוקר, נמס באוויר תחת אור קרני השמש. במסורת, תחושת האחדות והשלמות המוחלטת נקראת ''תודעה חללית''. מצד השני, עם האבולוציה של האדם גוברת גם הבנתו של ה''אני'' שלו, כלומר של האינדיבידואליות שלו. שתי התודעות הלל ו- החללי והאינדיבידואלי, מתפתחות במקביל ומבססות זו את זו. כאשר האדם מגביל את עצמו באישיותו, הוא מרגיש עצמו מוגבל ותחת גדולתו של השלם, מושפל.   השגת התודעה החללית, עושה את האדם ענק, כי כאשר הוא מזהה עצמו כשלם- הוא מצטרף לכוחו של השלם. ''אני תולע, אני אל''.
הפנמת התובנות הללו, זוהי המטרה הסופית של כל השקעת הכוחות של רוח האדם. אם אדם באמת רוצה להבין את הנצח והאינסוף, הוא חייב להסתמך אך ורק על רוחו. בעולם אין שום דבר מקרי, ואין פעולה שלא תיגרום לתופעות מסוימות ולא תיגרם על ידי סיבות ספציפיות . העולם כשלם וכן בחלקיו, כפוף באופן שווה לעיקרון שימור אנרגיה. כבלתי מעורער, כמו ברקע הפיזי וכך גם ברקעים אחרים, חוק זה הוגן באופן שווה כלפי כולם, גם כלפי נפש האדם בפעילותה במישור האלוהי. אף פעם שום דבר לא ניתן בחינם, כל תוצאה זהו רק ההחזר של הכוחות שהושקעו בה, כמו שאף השקעת כוח לא מושקעת סתם וחייבת להביא למשהו.

כוח רב עוצמה, אופקים נרחבים של יכולות, צורות מגוונת המבטאות את מאמצי האדם - כל אלה הם תוצר הכוח שנשתל ברוח האדם בתחילת דרכו הרוחנית.

הצלחת האדם מובטחת, לא משנה כמה הדרך ארוכה וכואבת או מהו גודלם של האתגרים העומדים בפניו. אותו גיץ כוח שנשתל בו בלידתו, העניק לו את הפוטנציאל להצליח. האבולוציה של האדם מתבטאת בהטבעת פוטנציאל זה במציאות היכולות שלו באופן הדרגתי, מכוון ופעיל. על האדם לזכור שהערבון היחיד להצלחתו הוא כוח רוחו. תמיד ובכל דבר הוא צריך להישען אך ורק על עצמו ולזכור, שגם ללא העולם המקיף אותו הוא יכול לקבל אך ורק את החומר שתופס את מחשבתו ורצונו, אך ביחד עם זאת, חומר זה תמיד אדיש ולא מסוגל להעניק לו עזרה עצמאית ולהקל בניצחונו. "בכדי לעשות זהב, צריך להיות בעל אחד כזה" - אומר המוטו העצום של המסירות, והזהב שצריך שיהיה- זוהי אנרגיית הרוח, האפשרויות האינסופיות שלו, שעליו לדעת ליישם לפעילות אקטיבית.''

כך אומרים אלה שבאים "בשמם שלהם." אם לדייק, ''בשמו שלו'' בא היחיד שלא נישלח מאלוהים - הלוציפר.

שאר הבאים ''בשמם שלהם'' שואבים את כוחם ממנו. כמו שיש אלוהים ודבר אמת, כך יש גם אלוהי שקר ודבר שקר. כל אדם שנותן לדברי השקר גישה אליו, מושפע מרוח דברי שקר אלה. על אלה נאמר ''נָופְלים עַל פְּנֵיהֶם וְמשְׁתַּחֲווים לוֹ'', כלומר ללוציפר.

כך מיושם הפיתוי העולמי.

מי שבא "בשמו של זה ששלח אותו" יאמר: "אם אין שום דבר מקרי, אם העולם כשלם וכן בחלקיו כפוף באופן שווה לעיקרון שימור אנרגיה  ואם אף פעם שום דבר לא ניתן בחינם וכל תוצאה זהו רק ההחזר של הכוחות שהושקעו בה,

אז כוח רב עוצמה, אופקים נרחבים של יכולות, צורות מגוונת המבטאות את מאמצי האדם - כל אלה הם תוצר הכוח של ישוע המשיח, הכוח שניתן כמתנה לנפש האדם דרך צליבתו והצלת האנושות כולה. לא עמלנו אך נכללים בעמל ניצחון כוחות הגיהנום והמוות, וכמתנת חסדו זכינו ל ''גְּדֻלַּת גְּבוּרָתוֹ הַשּׁוֹפַעַת עָלֵינוּ, הַמַּאֲמִינִים, כְּמִדַּת פֹּעַל כֹּחוֹ הֶעָצוּם'' . הצלחת האדם מובטחת, לא משנה כמה הדרך ארוכה וכואבת או מהו גודלם של האתגרים העומדים בפניו. אותו גיץ כוח שנשתל בו בלידתו הרוחנית מלמעלה, העניק לו את הפוטנציאל להצליח. לכן נאמר: "עֲמַלְכֶם אֵינֶנּוּ לָרִיק בָּאָדוֹן".  האבולוציה של האדם מתבטאת בהטבעת פוטנציאל זה במציאות היכולות שטמן בו ישוע המשיח,  באופן הדרגתי, מכוון ופעיל. חוכמה עתיקה אומרת: " "בכדי לעשות זהב, צריך להיות בעל אחד כזה". הזהב שיש לנו זהו "הַמָּשִׁיחַ בְּקִרְבְּכֶם, הַתִּקְוָה אֶל הַכָּבוֹד", אשר "בִּהְיוֹתוֹ עָשִׁיר נַעֲשָׂה עָנִי לְמַעַנְכֶם, כְּדֵי שֶׁתַּעֲשִׁירוּ אַתֶּם עַל-יְדֵי עֲנִיּוּתוֹ''.

בכדי לממש את רצונו עלינו ללמוד להפעיל ברוחנו את כוח הגדולה של ישוע המשיח, אשר יעניק לנו יכולות עצומות''.

כך אומר מי שבא "בשמו של מי ששלח אותו". ובמקרה הזה, כל מאמין שמוסר עצמו למימוש דבר אלוהים. מאמין זה יודע ללא שום ספק והטעיה שהיכולות האינסופיות והכוח שבהם הוא משתמש, ניתנו לו בחסדו של אלוהים דרך משימתו של ישוע המשיח, ולכן הוא מייצג את זה ש''בא בשם זה ששלח אותו'' וחייו הם התהילה לשולח.