פרק 22.

קרב בואו של זה, אשר מפחיד אתכם כמו האנטיכריסט

איזו מסכנה ניתן להסיק מכל הנאמר? יש קושי במציאת מילים שינחמו. כל זה מפענח את מילת הבשורה על המספר 666 כ"מספר החיה".

(רובינסון:) "בכל פינה באירופה, בה התבססו הבונים החופשיים, הלשכות נהיו למוקדים של סערות חברתיות...''.

(מרטין לותר:) "דע לך נוצרי, כי אחרי השטן אין לך אויב רע וזועם יותר מהיהודי".

(וויליס קרטו:) “אם השטן עצמו, בתפארת כוחות העל שלו והגאוניות המרושעת שלו היה מנסה ליצור גוף כלשהו אשר באופן קבוע יביא להרס, הוא לא היה מצליח להמציא משהו טוב יותר מהיהודים".

אך לא כולם יסכימו עם טענה זו. נאמר כמה מילים על יחסם של השליטים והמלכים אל הבונים החופשיים.
בשל העובדה שארגון הבונים החופשיים תמיד היה סודי והפעילות שלו התרחשה בחשאיות רבה, הרושם שנוצר עליו בקרב המלכים והעמים ביניהם התקיים היה בהתאם למידת החשיפה שהבונים החופשיים בעצמם בחרו. הם דאגו לחשוף רק את הצד החיצוני והבליטו את מידת ערכי המוסר החברתי בו דגלו לעיתים. המטרות האמיתיות ושאיפת להשתלט על כל האנושות, תמיד נשמרו בסוד מוחלט. ובשל כך היחס לבונים החופשיים תמיד היה יותר מסלחני.

לדוגמא, בתקופת שלטונה של הקיסרית אליזבת (1741-1761) נערכו שתי בדיקות ממשלתיות של הפעילות השוטפת של הבונים החופשיים.
סיכומה של המלכה:
"פעילותם של אלה, הינה לא מובנת, פזיזה וחסרת תועלת".
יקטרינה השנייה לעגה ללשכות הבונים החופשיים, לאמונתם במיסטיקה, לטקסיהם המחופשים, לדרגותיהם ולתארים שנתנו זה לזה, בטענה כי פעילותם מזכירה משחק ילדים. סיכומה של המלכה: "חברה מנוגדת ואבסורדית".
ברוסיה הדעה החברתית בתחילת המאה ה20 הייתה כי הבונים החופשיים הינם מוזרים, השקועים בטקסים עתיקים ללא נזק.  תחיית הלשכות לאחר המהפכה ב1905, נראתה בעיני הרוסים כמו עוד נסיון לבריחה אקסצנטרית מהמציאות הקשה. כלומר, היחס היה מרחם וסלחני, על אף שהאינקוויזיציה רדפה את נציגי הבונים החופשיים וחיפשה להשמידם. דוגמא לכך, התקוממות הדיקבריסטים ב-1825, אשר חד משמעית הייתה פרי לפעילותם של לשכת הבונים החופשיים. המלוכה שפטה באכזריות את פעילותם.  סיכומו של הצאר:
"יש לאסור על קיום הארגונים אשר מטרותיהם העיקריות עוסקות בשינויים עתידיים בממשלה או באמצעים להשגת שינויים אלה. ארגונים בהם חברי הארגון נשבעים אמונים לשלטון לא ידוע. ארגונים בהם מתחייבים לצייטנות בנושאים פוליטיים, חברתיים ומוסריים. ארגונים אשר דורשים נדר שתיקה בעת גילויי הסודות. ארגונים בעלי מטרות נסתרות, או מתרות גלויות עם אמצעים נסתרים להשגתן.
ארגונים אשר מעבירים מידע בסמלים או חרטומים".
השלטון פחד כי הלשכות, כזהה לצרפת, יהפכו לחממה זורעת של רעיונות מהפכניים ודעות חברתיות.

וכך נוצרה מציאות, בה חלק מהזמן חלק מהשלטונות רדפו את הבונים החופשיים, וחלק העניקו להם לגיטימציה. אך באופן כללי, שלטונות נוצרים ושלטונות מדיניים כאחד לא היו מוכנים להתנגד לפעילות היהודים.

אנו טוענים כי הקבלה כיסתה את כל העולם. כל התופעות והאירועים שחוותה האנושות בזמנים האחרונים תוכננו ויושמו על ידי סנגורי הקבלה. חוכמתה וכוחה אינם זקוקים להוכחה. התדמית של הזמנים האחרונים השתלטה על העולם, הינה עוצמתית, ממלאת את כל מרחב מחייתו של האדם ומשתלטת על כל גבולות המודע. השתלטות זו מוכיחה את כוח שלטון הקבלה, שלטון חוקיו של הרמס טריסמגיסטוס ושלטון תורת הנסתר. כל אלה התקבלו בברכה בקרב היהודים וביססו את שאיפתם להשתלט על כל העולם.
המלאך הנופל העז לומר: "הַשָּׁמַיִם אֶעֱלֶה מִמַּעַל לְכוֹכְבֵי-אֵל אָרִים כִּסְאִי וְאֵשֵׁב בְּהַר-מוֹעֵד בְּיַרְכְּתֵי צָפוֹן". כיום היהודים הולכים בדרכו ומעזים להתנגד לאלוהים ולישוע המשיח.

העומדים בראש היהדות מתבססים ומתחזקים בשאיפתם להעניק לעולם את תדמיתם ומהותם. "אל היהודים" מחליף את הנצרות הנחלשת. האנושות מתאחדת באופן גלוי. עוד מימי בבל האנושות שקדה לקיים איסור זה, וכיום לשם מטרה "מורממת" זו, פועלים כל כוחות המדע, הפוליטיקה, בני אלוהים ובני השטן. כל גזעי האנושות, חלקם מרצון וחלקם תחת כפייה, מעורבים במערבולת הסוחפת של הפוליטיקה העולמית, המובילה את דרכי האנושות אל היהדות הכופרת.

מתוך "השלטון הבלתי נראה" מאת הרנסט אנרי: "האנציקלופדיה הסובייטית הגדולה (כרך 26, עמוד 441) מגדירה את הבונים החופשיים כזרם דתי-מוסרי". קשה להסכים עם אמירה זאת, מכיוון שהפעילות העיקרית הנעשית על ידי הבונים החופשיים הינה פוליטית.  לייסודה של הבנייה החופשית נחשבת "הלשכה הגדולה" שהוקמה בשנת 1717 באנגליה ובמשך זמן רב חילקה הוראות להקמת לשכות נוספות ברחבי העולם.   פרטים רבים בהיסטוריה שלה מוסתרים בקפידה עד היום. עם זאת, ידוע שמנהיגי הבונים החופשיים היו נבחרים של הבורגנות הבריטית, שזממה כנגד האצולה הפיאודלית ונאבקה על רפורמות ליברליות. עם התחזקות הבורגנות הליברלית וביסוסה בשלטון המדיני, תפקיד ניהול הארגונים החשאיים עבר למנהיגים בכירים של הכנסייה והאצולה. בין הבונים חופשיים היו נשיאי ארה"ב הראשונים: וושינגטון, מדיסון, רוזוולט, טרומן, אייזנהאואר, ועוד.... תפקיד בולט בלשכות ניתן לאנשי הדת האניקטוליים, הפרוטסטנטים.הוכח כי שורה של בונים חופשיים היו שותפים בהכנת המהפכה הצרפתית. לארגון הבונים החופשיים ("הוועד הסודי של האחים המאוחדים")  נכנסו מיראבו, מאראט, רובספייר, ועוד.

("מאחורי הקלעים של השלטון"/ ב. אלכסנדרובסקי, שנת 1984:)
"בשנת 1946 "המלחמה הקרה" שתוכננה במרטפי מדינות הקפיטוליסטיות, התגלתה בחיים הפוליטיים הבינלאומיים.
הדבר קרה בפתאומיות, כאילו נעשה לפי פקודה או בהרמת שרביט של מנצח. מעבר לאוקיינוס, השמיעו את קולם דניקין וקרנסקי. בניו-יורק ובואנוס-איירס הופיעו התאחדויות ואיגודים של פעילים אנטי-סובייטיים. אחוות "הבונים החופשיים" לפי הוראת "מכובדיהם" חדלה לשיר את שבחיהם לברית המועצות, והפסיקו להשתחוות לבאים משם. אנשי הדת המכובדים העומדים בראש המכון התיאולוגי בפריז, מהרו לנתק קשרים עם הפטריארכיה של מוסקבה. מנהיגיה של חיי הקתדרלה הפריסאית החרימו ונידו את "הכופרים" שיצרו קשרים עם מוסקבה. קמו מן הקברים מתים, שנקברו לפני שנים על ידי החיים הריאליים. הם התחילו לדבר כולם יחד, ובבת אחת. הם תמכו בידיהם אחד של האחר, והניפו דגל עם הסיסמא: "מאבק בשלטון הסובייטי עד לסוף ולנצחון!"  אלו מהמהגרים אשר בחרו להישאר לצמיתות במחנה האנטי-סובייטי, לפתע התחילו לקבל חבילות מזון וביגוד מעבר לאוקיינוס.
עוד אתמול כל אחד מהמוזכרים מעלה, שיבח את ברית המועצות, התפלא מכוחה, עוצמתה וגדולתה.  ובבת אחת הפכו את כיוון "החזית" ב180 מעלות. לכל לשכות הבונים החופשיים ניתנה אותה הפקודה, שמשמעותה הכללית הייתה "אוייב הוא כל מי שבאופן אקטיבי או פאסיבי, מרצון או לא מרצון, במילים, במעשים או במחשבות תומך בברית המועצות".

("העיתון הספרותי"/ אנטולי מנקוב:) "הטקטיקה של "הבונים החופשיים" נראית בבירור: לחדור לכל הדרגים של המדינה והעסקים, לגרור לשם את "אחיהם" לתפקידי פיקוד, ובשימוש במשמעת ברזל מאסונית, לדרוש מהם ציות מוחלט.  רק לאחר שהנתין יוכיח את עצמו בציותו המוחלט ובהישגים יוצאי דופן בתחום עליו מונה, יפתחו בפניו את הדרך מ"הפרוסדור העמום", כמו שקרא לבונים החופשיים אחד ממוסמכיהם, לאולם הראשי היכן שמתכנסת "ממשלת הצללים". הכל מאורגן בתבונה במנגנון מניעים בלתי נראים של "דמוקרטיה אמריקאית" (וכל דמוקרטיה אחרת)".

על פני השטח אנו רואים את הממשלה, הקונגרס, בית המשפט העליון, המפלגות, התקשורת, הכנסיות, האוניברסיטאות, העמותת והאיגודים המקצועיים, אך מאחורי הקלעים מסתתרת מכונה עם מנגנון השפעה מוסתר בעל נסיון של מאות שנים. מגודרת מהעולם החיצוני בחומות האיגודים והבעלויות, האליטה האמריקאית מסתירה יותר ויותר את תהליך קבלת ההחלטות הפוליטיות והכלכליות.  אם כי כלפי חוץ מוצגים מאבקי דעות, איזון כוחות, פשרות של הקבוצות המתחרות ומשחקים נוספים מהארסנל של ה"פלורליזם הפוליטי". לצורך ההמחשה, נציין רק עובדה אחת.
שבועיים לפני הפגישה של ראשי הממשלה בוויליאמסבורג (וירג'יניה) נערכה פגישה חשאית של המועדון בילדרברג במונטיבלו (פרובינציית קוויבק שבקנדה). בפגישה זו של "השלטון העליון", התקבלו כל ההחלטות העקרוניות בתחומי הפוליטיקה הכלכלה של "G7  ". G7 זהו מועדון בינלאומי ידוע, המאחד בתוכו את ארה"ב, גרמניה, איטליה, בריטניה, קנדה, צרפת ויפן.
בנוסף ל"אסים" התעשייתיים והפיננסיים של מערב אירופה ומנהיגי הממשלות של "השוק המשותף", נכחו גם נציגי מארה"ב כמו: יו"ר הוועדה הבינלאומית של הבנק "צ'ייס מנהטן" - ג'ון דווידסון רוקפלר, סגן מזכיר המדינה - ק. דאם, עוזר שר הבטחון - ריצ'רד פרל, האחראי הראשי לניהול כספי AFL-CIO
(American Federation of Labor — Congress of Industrial Organizations)
- ט. דונהיו, העורך הראשי של המגזין "טיים" - א.גרינוולד, וכמובן, הנרי קיסינג'ר המעורב בכל. הנה לכם "פיזור השלטון", "קבלת החלטות תוך התייעצות על חלוקה של המשאבים הכלכליים העיקריים", "ניידות אנכית" ו "נגישות" של האליטה האמריקאית.

("מאחורי הקלעים של השלטון"/ ב. אלכסנדרובסקי, שנת 1984:) "מי נמצא ב "ועד השלישייה", המפקח על כל נשיאי ארה''ב העתידיים? אותם ה"האחים הבונים החופשיים", רק הצעירים יותר: מייסד הועדה דיוויד רוקפלר - מיליארדר; יועץ הבטחון הלאומי של הנשיא לשעבר קרטר - זביגנייב בז'ז'ינסקי; מנהל הוועדה - הנשיא לשעבר קרטר; מזכיר המדינה של ארצות הברית לשעבר - הנרי קיסינג'ר; מזכיר ההגנה של ארצות הברית לשעבר - הרולד בראון; עוד מזכיר של ארה''ב לשעבר - סיירוס ואנס; מזכיר האוצר לשעבר - מיכאל בלומנטל; ואחרים. זהו ההרכב של הבונים החופשיים. ניתן לדמיין, מהן היכולות העומדות בידי הארגון הזה ולמי הם משרתים".

("מאחורי הקלעים של השלטון"/ ב. אלכסנדרובסקי, שנת 1984:) "על אף חילוקי הדעות במספר נושאים דתיים וארגוני פנים בלשכות הגדולות, הבונים החופשיים מאוחדים בדעותיהם בכל השאלות העקרוניות, הנוגעות להשתלטותם על העולם כולו".

דבריו של בונה חופשי בימנו: "קרבה מלכותנו. קרב בואו של זה, אשר מפחיד אתכם כמו האנטיכריסט. זה שישתמש בכל האמצעים החדשים העומדים לרשותו בכדי להשתלט על העולם במהרה".