מבוא

icon-write

אם רק יכל העם היהודי לקבל את דברי ישעיה: "כִּי-אַתָּה אָבִינוּ כִּי אַבְרָהָם לֹא יְדָעָנוּ וְיִשְׂרָאֵל לֹא יַכִּירָנוּ  אַתָּה יְהוָה אָבִינוּ גֹּאֲלֵנוּ מֵעוֹלָם שְׁמֶךָ''. אך לאורך כל קיומם, סירב העם להאמין לנביאיו. ולכן- "לֹא מִשּׁוּם הֱיוֹתָם צֶאֱצָאֵי אַבְרָהָם הַכֹּל בָּנִים" - אומר השליח שאול. אף על פי כן, "אֱלֹהִים לֹא נָטַשׁ אֶת עַמּוֹ, הָעָם שֶׁהוּא יָדַע מִקֶּדֶם", תודות לברית שכרת אלוהים עם אבות ישראל ועד היום עומד במילתו. "נָתַן לָהֶם הָאֱלֹהִים רוּחַ תַּרְדֵּמָה, עֵינַיִם לֹא לִרְאוֹת וְאָזְנַיִם לֹא לִשְׁמֹעַ עַד הַיּוֹם הַזֶּה". ובכל זאת, "קֵהוּת לֵב אָחֲזָה בְּמִדַּת מָה אֶת יִשְׂרָאֵל, עַד אֲשֶׁר יִכָּנֵס מְלוֹא הַגּוֹיִים", כי "צוּבָא מִצִּיּוֹן גּוֹאֵל וְיָשִׁיב פֶּשַׁע בְּיַעֲקֹב, וַאֲנִי זֹאת בְּרִיתִי אוֹתָם, כִּי אֶסְלַח לַעֲוֹנָם".

"אך וְאִם לֹא יַמְשִׁיכוּ בְּחֹסֶר אֱמוּנָתָם יֻרְכְּבוּ גַּם הֵם, שֶׁכֵּן אֱלֹהִים יָכוֹל לְהַחֲזִירָם וּלְהַרְכִּיבָם…"

ולדימיר מזור"על סוד הספרה 666. פרק 7".

 

icon-write

מידע בנושא

הכתבה הבאה נכתבה בשנות ה 80, בימי ברית המועצות,כאשר הנוצרים נרדפו על ידי השלטונות, ולא הייתה אפשרות לחפש חומרים כלשהם  בנושא לא בחנויות ולא בספריות ציבוריות וכמובן לא באינטרנט. רק היום, כעבור יותר מ 25 שנה, ניתן להעריך את הגודל והמורכבות של יצירה זו.

?על סוד הספרה 666 פרק 27- שבת או ראשון

15.10.2018
127
(0 votes)

פרק 27

שבת או ראשון?

 

שאלה זו מייצגת את מהות אמונות המעבר.

''הפרוטוקולים...'': "אך לבינתיים נחנך את הנוער המתבגר שלנו באמונות מעבר חדשות, ולאחר מכן באמונתנו; באופן ישיר לא ניגע בקהילות הקיימות, אך נילחם בהן...".
דרך אלמנטים של אמונות מושתלות שכוונתן בעתיד להתפתח ל''גילויים מיסטיים וקבלת הקדושה'' של הבונים החופשיים.

''הפרוטוקולים...'': ''אנו ננקוט בצעדים הנכונים בכדי שהציבור לא יאבד את התקווה בעל-טבעי, אבל נגביל את העל טבעיות הזאת בגבול אמירה מסוימת, המדברת על קיום של ייצור על טבעי כלשהו, ועד שלא יגיע הזמן לא נגלה לאנשנו על גילוינו המיסטיים''.

זה מתבצע באופן קבוע ומסיבי על ידי מטיפים ומיסיונרים זרים בכל קהילות רוסיה (וניתן לשער שכך זה גם בכל העולם) עם נטייה מתמדת לבשר ולהטיף על עשרת דיברות משה ושמירת שבת.

וגם ( חשוב מאוד), בשנים האחרונות, קהילות רבות מטיפות על עליונותה של השבת על יום ראשון. זהו פיתוי ישיר של הקהילות על ידי ''דבר הכפירה היהודית''. בתי ספר תיאולוגיים רבים של הנצרות מטיפים על יום השבת באופן ישיר כמצווה הרביעית בעשרת הדיברות אשר יש לשמור. קהילות, מבשרים ומאמינים רבים אומרים: "אמונה היא אמונה, אך האם מותר לנו לעבור על החוק של אלוהים?" -  ומקשרים לכך את הדיבר הרביעי של תורת משה, שהוא יום השבת. כתוצאה מכך, אסיפות הקהילה מתקיימות בימי שבת ולא בימי ראשון. קיימת אפילו דעה נפוצה, האומרת שישוע המשיח קם לתחייה ביום שבת ולא ביום הראשון בשבוע. ושוב מושפל ישוע ומרוממת השבת. היהודים לועגים באופן ישיר ליום הראשון של הנוצרים.

דוגמא לכך היא שירת השיר: (שיר רוסי:) ''על אי בודד חיים פראי אדם, פרצופם מפחיד אך חם וטוב ליבם. מה שלא עושים, אין שום הצלחה, כנראה ביום שני אותם אימם ילדה. הם שוקעים בבכי לאלוהים קוראים, לא צומחים היבולים, לא נתפסים התנינים. הם עומלים בפרך וטוב היו חיים, אם רק את יום היינו מבטלים''. (הכוונה היא ליום שבא אחרי ראשון-יום החופש).  

אחת הדוגמאות, הממחישה כיצד ''עוזרים'' היהודים לנוצרים ''המסכנים'' להשתחרר מיום ראשון, כלומר מהתעלומה העומדת מאחוריו של הקימה לתחייה של ישוע המשיח וכמסכנה מאמונתם בנצרות.

עוד לחץ הנעשה על ידי ''דבר הכפירה היהודי'' מתבצע במסתוריות, המתבטא באיחוי מהות ''החוק'' עם עשרת דברות משה ובכך כפייה של אמונה בדתות ''מעבר'' עליהם הזכרנו להלן. "החוק המושלם של חירות", כלומר יצירת תובנה שהחוק של ישוע המשיח אינו מספיק לאמונה ולחיים. אך ברגע שנשמעת המילה ''חוק'', מבינים שמדובר בחוקי משה, הנקראים ''העקרונות של אלוהים לחיי הציבור של בני האדם'' (מתוך הספר ''הדרך לחיים חדשים'', עמוד 296).

אנו מצהירים, שמטרת הטמנת עשרת הדברות של משה, הינה  הבאת הנצרות לעיקרון הקבלה ''חיים מאוחדים'' (מתוך ספרו של פ. מורוזוב ''אנציקלופדיית האקולטיזם''),  שבקרוב יהיה מוחדר בתוך מוחם של כל הנוצרים המוטעים והמבולבלים.

עשרת דברות משה כבר מזמן פורשו ושונו על ידי יהודי הקבלה וגובשו לעיקרון ''חיים מאוחדים'', אשר נסתרים וידועים רק לרבנים יהודים נבחרים. בקצרה, עיקרון זה יכול לבוא לידי ביטוי כך: ("אנציקלופדיית האקולטיזם"\ פ.מורוזוב:) ''נפילתו של אדם ובדמותו גם נפילתה של כל האנושות התרחשה בהדרגתיות. בהתחלה, אדם עמד בדת מושלמת של אהבה טרנסצנדנטית. אך לאחר נפילתו קרתה החשכת השלמות הטהורה, והזיכרונות על מה שהיה. הדת ירדה לפולחן ומימוש העיקרון הגדול של ''חיים מאוחדים''. כלומר, מערכת מצוות שהייתה לקוד אתי של הדובקים בעיקרון זה - ומערכת מצוות זו - מצוות משה''.

בדבריו של משה המצווה הראשונה נשמעת כך:  ''אָֽנֹכִ֖י֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֑֔יךָ'', אך באנציקלופדיית האקולטיזם היא נשמעת כך: ''הכר את החיים המטפיזיים המאוחדים''.
בדבריו של משה המצווה השנייה נשמעת כך: '' לֹֽ֣֣א תַֽעֲשֶׂ֙ה־לְךָ֥֣ פֶ֣סֶל֙''. האקולטיסטים משעתקים מצווה זו כך: ''אל תחלק את חייך מטפיזית, כלומר אל תלך אחרי חלוקות רוחניות''.
יתר על כן, משה אומר: " לֹ֥א תִשָּׂ֛א אֶת־שֵֽׁם־יְהוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ לַשָּׁ֑וְא". האקולטיזם: "אל תחלק את חייך אסטראלית, כלומר אל תייחל את המחזור הדינאמי לכיוון סטייה מההיררכיה הנורמאלית''.
משה: " זָכ֛וֹר֩ אֶת־י֥֙וֹם הַשַּׁבָּ֖֜ת לְקַדְּשֽׁ֗וֹ׃ ''.
האקולטיסטים: ''האקולטיסטים: ''אל תחשיך אותה,  תוך הרס פיזי של זכרונות על בריאת החיים''. וכו'.

הנוצרים אינם מסוגלים להבין את המשמעות הרוחנית העמוקה של עיקרון זה מכוון שנוטים להבין את מצוות משה בדיוק לפי האות הכתובה. לדעתם של הרבנים דבר זה עדיף על אמונה בברית החדשה. הבאתה של כל אמונה אפשרית תחת הגיון אחיד המבטא בכל דרך אפשרית את עקרון ''הדתות המושתלות''.

בנוסף לכך,  השתלת עיקרון קבלה זה נעשה במשך ההיסטוריה כתופעה מסתורית. אחד החטאים העיקריים והמשמעותיים של קהילת השליחים הראשונה היה חטא הגאלתיים, חטא שקבע התרחקות ארוכת טווח של הקהילה מאלוהים. חטא זה, התבטא בהתרחקות הקהילה מעליונות וחשיבות האמונה, כלומר מהנהגה על ידי רוח הקודש לדבקות בחוק משה וברית מילה.  

בתורו, פיתוי זה שינה את כיוון המאמינים לעבר תדמית שירות תנ''כית וההתייצבות אל מול אלוהים, כלומר קהילת אלוהים התחילה להימשך לבית הכנסת וכמו כן, לעבר התמונה הישנה של הכהונה לפי סדר אהרון ועזיבה חמורה של הכהונה על פי סדר מלכיצדק. לפיכך, כל מבנה הפיקוד והשליטה על קהילת אלוהים ומאמיניו, הוחלפה משליטת רוח הקודש ודבקות בתדמית של מלכות השמיים בשליטה אנושית הכפופה לחוק.

ניזכר, "הפרוטוקולים ...": "אנו ניצור ריכוז מוגבר של שליטה, בכדי לקחת את כל הכוחות החברתיים לידינו'', -כלומר אין דרך טובה יותר להשתלט על העמים(במקרה זה על זרמי הנצרות) מהקמת שלטון מרכזי המכופף לאות החוק. מספיק להקים בכל זרם נצרות שלטון שידגול בגישה זו ושלטון רוחני אחיד הכפוף ל''משרתי המזרח הקדום'' (הבונים החופשיים) ומאות ואלפים של מאמינים יפנו בכיוון הנוח לבונים החופשיים''.

כתוצאה מכך, היררכיה של שליטי הקהילות, ברכת כהונה הנעשת אך ורק על ידי העומדים מלמעלה, כפיפות של החלשים ו''הקטנים'' לכל החלטות של העומדים מעל, חוקים חמורים וגבולות ברורים. כל אלו באופן ברור ממחישים כהונה על פי סדר אהרון, כהונה הנמצאת תחת חסות החוק. ככל שהיקף הדת רב יותר, כך חטא זה נחשף בה בצורה בולטת יותר, מכוון שדת גדולה יכולה להתקיים אך ורק דרך כפיית החוק. כיום חטא ה''כפירה היהודית'' נפוץ בכל זרמי הנצרות, כולל את הבפטיזם והפנטקוסטליזם.

''הפרוטוקולים...'': "אנו ניצור ריכוז ממשלה מוגבר, בכדי לקחת את כל הכוחות ההשפעה החברתיים לידיים שלנו''.

כיום אנו יכולים להגיד שהחוק הוא רסן, שהוטמן בנצרות על ידי היהודים במטרה לכוון את הנצרות לעבר מטרות נסתרות הידועות רק ליהודים, המועמדים היחידים לשלטון עולמי.

בנוסף לכך,  נזכר כי אמרנו, שללא תלות בסוג התנועות שהיו נוצרות, היהודים תמיד הצליחו להשיג את מטרותיהם: ''...לחזק ולהפיץ באופן נרחב בכל האנושות את האמון ללימוד האזוטריות ולנציגיה, לחנך כבוד לסמליה ולהכנה המוסרית והרוחנית, שבלעדיה לא ניתן לקבל את יסודות הקבלה...'' (פרימין מורוזוב, ''אנציקלופדיית האקולטיזם'') אלה מיושמים בעת הטמנתם בנצרות יסודות של חוק משה ושמירת יום השבת.

''הפרוטוקולים...'': "אך לבינתיים נחנך את הנוער המתבגר שלנו באמונות מעבר חדשות, ולאחר מכן באמונתנו; באופן ישיר לא ניגע בקהילות הקיימות, אך נילחם בהן דרך העברת ביקורת אשר תגרום להתפרקותם''. ובקשר ל "...אך נילחם בהן דרך העברת ביקורת אשר תגרום להתפרקותם",-חשוב לציין שכמות המחולקים, המפולגים והמפורקים בנצרות עוקפת כל רף בכל אמונה אלילית או כל חברה חילונית קיימת. ה''מסיונרים'' המודרניים רק מרבים התפלגויות אלה בנצרות.

''הפרוטוקולים...'': "אין לזלזל בדבר, העיקר הוא לספק לעצמנו את פילוג האמונות ולקחת מהן את חשיבותן הבינלאומית''.

''הפרד ומשול'' - דבר השטן העתיק.

 

הוסף תגובה


קוד אבטחה
רענן

חומרים בנושא

 vavilon

תוכן עניינים